מחקר בנושא: The potential of renewable electricity in isolated grids: The case of Israel in 2050

ייצור חשמל מהווה את התרומה הגדולה ביותר לפליטות מזהמים וגזי חממה ועל כן ישנו עניין רב בהקטנת הפליטות ע"י מעבר משק החשמל לאנרגיות מתחדשות, בייחוד באזורים של "אי אנרגטי" כמו ישראל. מטרת העבודה היא למצוא את תמהיל מקורות האנרגיה בשילוב עם קיבולת האגירה הנדרשת, שיוביל לאספקת חשמל בישראל ב-2050 עם תרומה מקסימלית של אנרגיות מתחדשות. משאבי האנרגיה שנלקחו בחשבון הם דלקים פוסיליים, אנרגיית שמש, רוח ביבשה ובים, פסולת אורגנית וגלי ים. בוצע מיפוי של כלל השטחים הזמינים לטובת שמש פוטו-וולטאי בשטחים פתוחים, שמש פוטו-וולטאי בשטחים חקלאיים, וחוות רוח. ייצור החשמל הוערך בעזרת מודל ביצועים מסחרי (System Advisor Model). קיבולת האגירה מבוססת ברובה על סוללות ברכבים חשמליים בטכנולוגיית Vehicle to Grid (V2G). על מנת להתאים את ייצור החשמל לצריכה על בסיס שעתי, פותח מודל ניהול אנרגיה (EMS) ייעודי בשיתוף עם ד"ר יוסי לוזון וד"ר אוהד אייזנהנדלר מביה"ס להנדסת תעשייה וניהול. התוצאות מלמדות על כך שניתן להגיע, באופן ריאלי, לתרומת מתחדשות של 47% בשנת 2030, וכ-80% ב-2050. הממצאים שהופקו בעבודה זו מתייחסים רק לישראל אך הגישה והשיטות שהוצגו במחקר זה אינם מוגבלים למקרה בוחן זה ועל כן, מאז שפורסם המאמר, אנו עדים לפניות רבות ממקומות שונים בעולם בנושא זה.

לקריאת המאמר המלא