פרק השקה - מהנדסים חינוך מחדש | פרופ' עמי מויאל נשיא המכללה

מנחה- עידו קינן : בשנים האחרונות אנחנו מתמודדים עם שינויים טכנולוגיים מהירים מדובר בשינוי עומק כאלה שמערערים סדרי עולם ההתפתחות הטכנולוגית המואצת האקזיטי לחדשנות הפכו את ההנדסה בתחום הלימודים המבוקש ביותר כיום בישראל 20% מהמתחילים ללמוד כיום באקדמיה בוחרים ללמוד הנדסה גם בימי הקורונה תעשיית ההייטק מתמודדת עם מחסור במהנדסים בייחוד כאלה בעלי כישורים חיוניים הבנה רחבה וראייה ערכית ברמות שונות לאומית חברתית ואנושית בפרק הזה ננסה להבין מה עושה מהנדס למהנדס מצוין מה נדרש ממנו ואיך מכשירים אותו למקצוע ולתפקידי העתיד

ג'ינגל: אפקה talk הפודקאסט של מכללת אפקה להנדסה בתל אביב מדברים הנדסה

מנחה- עידו קינן : הפודקאסט של מכללת אפקה להנדסה בתל אביב מדברים הנדסה אני עידו קינן ונמצא איתנו היום פרופסור עמי מויאל מהנדס חשמל ומחשבים בעצמו בעבר בכיר בתעשייה והיום נשיא אפקה המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב שלום לך פרופסור אייל

עמי מויאל - נשיא מכללת אפקה: שלום לך ולמאזינים

מנחה- עידו קינן : פודקאסט חדש אז בואו נתחיל מהיסודות ממש מה זה בעצם מהנדס

עמי מויאל - נשיא מכללת אפקה: מהנדס זה אדם שרותם את הידע המתמטי והמדעי לצורך פתרון של בעיות למעשה עבודה שלו מסתכמת בפיתוח של מוצרים שנותנים מענה לצרכים של של האנושות לרוב פיתוח המוצר הוא לא אידיאלי כי צריך לקחת את הידע המתמטי את הידע המדעי את הניסיון רב השנים של מהנדסת הפרקטיקות ההנדסיות ולתת מענה לפתרון של בעיות תחת אילוצים דוגמה לאילוצים כסף מחיר עלויות ייצור עלויות החזקה במיקום פיזי לסיכום פותר בעיות ע"י פיתוח מוצרים תחת מגבלות רבות מאוד והיא לתפיסתי מהנדס הוא מקצוע יצירתי לא פחות מסופר או משורר סופר היצירה שלו מתבטאת בספר משורר היצירה שלו מתבטאת בשיר ומהנדס היצירה שלו מתבטאת במוצר שהוא קצת שונה מהשתיים שהזכרתי קודם כי המוצר הזה גם צריך צריך לעבוד תחת אילוצים במגבלות

מנחה- עידו קינן : איזה שינוי אתה רואה בשנים האחרונות בפרופיל של מהנדסים במה שונה מהנדס היום ממהנדס מלפני 100 שנה, 10 שנים ,אפילו 5 שנים

עמי מויאל - נשיא מכללת אפקה: האמת היא שאני אקח את זה למשרד האישי שלי אני סיימתי לימודי הנדסה לפני קצת יותר מ-20 שנה באוניברסיטת בן גוריון והדגש בלימודים שלי היה על ידע מתמטי ,ידע מדעי ,ידע הנדסי ועל עקרונות של תכנון הנדסי יצאתי בעיקר עם ידע ,אני חושב שאני אנצל את הניסיון שלי בתעשייה ואת הנקודה שאני נמצא היום שאני מוביל מוסד אקדמי לחינוך מהנדסים ולהגיד שהיום אני חושב שהאפיון או הפרופיל של המהנדס הוא שונה לחלוטין, הוא עדיין צריך את אותו ידע מתמטי מדעי הנדסי באותה רמה ואפילו יותר כי תחומי התוכן משתנים תדיר אז קודם כל המהנדס היום בשל הקצב שינוי הגדל צריך להיות בעל יכולת של למידה עצמית מועצת אי אפשר ללמד אותו הכל העולם השתנה לחלוטין והיום כל הפרויקטים הם פרויקטים רב תחומיים אתה צריך לדעת לעבוד בצוות גדול של אנשים וכל אחד מאנשי הצוות בה מדיסציפלינה אחרת ,לכן אני לא מתפלא שתעשיית ההייטק הגדירה את יכולת העבודה בצוות חרף סכומי הקישור הנדרש ביותר ממהנדס היום האם אתה חייב לדעת אנגלית על בוריה כי השוק הוא בין-לאומי אתה צריך לדעת להציג באופן אפקטיבי ,יכולות ההצגה של המהנדסים הם היו פיצ'ר נדרש מה שלא היה לפני הרבה שנים ואלו הם מספר דוגמאות למה שנקרא היום כישורים רכים אני מעדיף לקרוא להם כישורים חיוניים כי המילה רכים היא קצת רכה במשמעות אלו הם קישורים שאתה פשוט חייב אותם כדי להצטיין בתעשייה אז מה שהשתנה בעיקר זה שפעם זה היה בעיקר ידע היום זה אותו ידע ואפילו יותר אבל עם דגש גדול מאוד על הנושא של הקישורים החיוניים

מנחה- עידו קינן : איך אתה הגעת לתחום הזה לפני 20 שנה ,זה מה שכיוונת אליו ?

עמי מויאל - נשיא מכללת אפקה: כן אני מאלה שכבר בכיתה ג' ידעו שהם יהיו מהנדסאי אלקטרוניקה אתה מכיר את החננות האלה בכיתה ג' חוגים לאלקטרוניקה וזה מצא חן בעיניי מאוד      

מנחה- עידו קינן : נלחמת דיוטות שיחקת עם מגדים

עמי מויאל - נשיא מכללת אפקה: כן אהבתי את זה אני מודה שביקור בכיתה י"א במעבדות המחשבים באוניברסיטת בן גוריון של יום אחד היה בעל משמעות מאוד מאוד עמוקה הייתי אדם טכני כבר בצבא אז אני חושב שכל חיי נמשכתי לצד הטכני ואז שכשהגעתי ללימודים נשביתי בקסמו של תחום שנקרא אז בדיבור אני יותר עוסק באינטליגנציה מלאכותית ופחות בהנדסה קשה של מוצרים פיזיים

מנחה- עידו קינן :יש היום בתעשייה הרבה דיבור על אינטליגנציה מלאכותית ועל השימושים והסכנות והיכולות והמגבלות איך אתה רואה את זה מה מה בא מנקודת המבט שלך מה מהי אינטליגנציה מלאכותית מה היא יכולה לעשות ומה היא לא יכולה לעשות

עמי מויאל - נשיא מכללת אפקה:             ראשית אני מתחבר לדברי ההקדמה שלך אנחנו אני מדבר על זה הרבה בשנים האחרונות אנחנו עוברים שינויים אקספוננציאלים ודוגמה למעשה אקספוננציאלי זו התקדמות של וירוס הקורונה כן אנחנו עוברים שינויים אקספוננציאלים בהרבה מאוד תחומים טכנולוגיים במקביל רובוטיקה אינטליגנציה מלאכותית למידת מכונה ,גנטיקה ,הרבה מאוד תחומים טכנולוגיים שמשתנים במקביל וקצבי השינוי פשוט גדלים ,בתוך זה האינטליגנציה המלאכותית הולכת ומשתפרת בביצועים שלה ועד עכשיו עשו בה שימוש בתחומים ספציפיים אבל עם ההתקדמות של נושא של למידת מכונה היכולת של מכונה ללמוד ולדמות את המוח האנושי אנחנו נראה יותר ויותר שימושים באינטליגנציה מלאכותית למעשה זה קשור גם לנושא הקודם שדיברנו על מאפייני המהנדס בשוק התעסוקה כי ככל שהאינטליגנציה מלאכותית יהיו לה יכולות יותר ויותר גבוהות מבחינת הביצוע למעשה שוק העבודה ישתנה הרבה מאוד זה תפקיד משתנה וכבר משתנה וקצב השינוי לך ויגדל רק לסבר את האוזן הטענה היא שבעשור הקרוב כחצי מהמקצועות השתנו באופן דרמטי עד כדי ייעלמו מן העולם אז שוק התעסוקה ישתנה ואינטליגנציה מלאכותית ותלך ותחליף אותנו אז זה תהליך שילך ויצמח ואנחנו נמצא אותה בכל תחום בחיים עכשיו יש כאלה שטוענים שזה טוב מהאספקטים שאנחנו מעצימים את היכולות שלנו כי האנושות אנחנו נעזרים באינטליגנציה מלאכותית יש נקודות שבהם היא אפילו יותר טובה מאיתנו ויש כאלה שטוענים שבאש שנקודה בזמן האינטליגנציה המלאכותית כבר תהיה עצמאית יכולה להשתלט על העולם יכולה לגרום לנורה אה אני אני לא אני לא שם בסופו של דבר זו תהיה תוכנה היית הולך ותתקדם ואנחנו כנראה הנסים לה בקוד שיש פעולות שהיא לא יכולה לבצע אני רואה בחיוב את ההתקדמות בתחום שמתגייס המלאכותית צריך לעשות בה שימוש נאות

מנחה- עידו קינן : אתה אומר שיש גידול אקספוננציאלי בא במידע בלימוד ביכולות ואתה אומר שהיום מוסד אקדמי לא יכול ללמד הכל וצריך ללמד גם איך ללמוד כדי שהסטודנטים יוכלו להשלים לימודים בעצמם ,גוגל מציעים קורס הכשרה קצר של מספר חודשים ומיד אחריו עבודה בתעשייה ,האקדמיה היום עדיין רלוונטית בכלל ?

עמי מויאל - נשיא מכללת אפקה: איזה שאלה כן אז קודם כל יש בה כמה אספקטים ותרשה לי להתייחס לכל אחד מהם בנפרד תראה רלוונטי זה אומר להתייחס לאיזה קריטריון או-קיי אז המועמדים שבהם היום ללמוד הקריטריון העיקרי ששופטים את הלימודים האקדמיים הוא יכולת ההשתכרות בעתיד ויכולת רכישת המקצוע אני לא מזלזל בזה זה בסדר גמור ,אבל יש תפקיד נוסף לאקדמיה והוא הפיתוח העצמי הקניית הכישורים והכשרת ההון האנושי חושב שזה שזה אספקט נוסף של אקדמיה שגם הוא צריך להישפט בעיקרון של הרלוונטיות

מנחה- עידו קינן : אולי אפשר אפילו להגיד שבלי החינוך הזה בלי יצירתה החשיבה הזאת והפיתוח שלה אנחנו עלולים להשתמש לרעה בטכנולוגיה נכון אם בכוונה או אם בזדון או בגלל חוסר ידע

עמי מויאל - נשיא מכללת אפקה: נכון זה יכול לגרום לסיכון הזה כי במסלול של ההתפתחות האישית אתה מקבל בעלי יכולות של כישורים אישיים חשיבה ביקורתית סולם של ערכים מעורבות חברתית דאגה לחברה אז יש פה עניין של התפתחות אישית והתפתחות של אדם חושב שזה תפקיד נוסף של האקדמיה ,אבל אני חושבת שאני אממש באפיקה בשנים האחרונות שהאקדמיה צריכה להשתנות היא  צריכה להתאים את עצמה ,תראה אם אני לוקח את אפיקה כדוגמה אנחנו צריכים להכשיר מהנדסים אז ראשית מעצם זה שהסברתי למה צריך את הכישורים החיוניים ואת העולם הערכי ואת ההבנה הכלכלית והשכלה רחבה אנחנו לפני מספר שנים שינינו את הגדרת התפקיד שלנו לא מכשירים מהנדסים אך קוראים לעצמנו מחנכי מהנדסים כי כל תהליך שנותן ידע כישורים ומיומנויות ערכים שפה שפות השכלה רחבה בהגדרתו הפשוטה הוא חינוך אז קודם כל דוגמה 1 לשינוי אך תופסים את עצמנו כמוסד חינוכי 2 כחלק מזה תפקיד האקדמיה לדעתי צריך להשתנות ולא להקנות רק ידע האקדמיה צריכה לשים דגש על הקניית הקישורים שמניתי קודם אז כן אם אני מתייחס לשיפוט של אם המוסדות האקדמיים האקדמיה רלוונטית כן או לא ,אני חושב שהיא צריכה להשתנות ולהתאים את עצמה לעולם החדש ,אבל גם צריך לשנות קצת את קריטריון הרלוונטיות אנחנו לא רק מכשירים לשוק התעסוקה אנחנו גם צריכים לדאוג לפיתוח של ההון האנושי הלאומי ולגבי החלק השני של השאלה שלך שנגע לקורסים כמו גוגל תראה אני חושב שישנם לא מעט מסלולי הכשרה ,ראשית יש קורסים של רשות החדשנות עם הבוט קיימים להכשרת תחנטים ,אנחנו במשבר הקורונה ואני מניח שהמדינה עכשיו תפתח הרבה מאוד ערוצי הכשרה ,ציון נוסף הוא מה שמנית הוא שחברות הטכנולוגיה הגדולות שסובלות מחוסר מכוח אדם מקצועי כמו גוגל מציאות הכשרות של מספר חודשים עם הבטחה לעבודה בסיום ההכשרה ואני רוצה להתייחס אל זה לעומת לימודים אקדמיים ,קודם כל מסלולי ההכשרה האלה הם בסדר ואת כולם צריכים בתעשייה ובפרט בתעשיית ההייטק מה שחשוב לי זה שלהסביר לדור הצעיר שהולך ללמוד מה התוצר בכל אחד מהמקרים בתואר אקדמי של 4 שנים ללימודי ההנדסה המטרה שלנו היא לחנך מהנדסים לעיסוק בליבת הפיתוח של תעשיית ההייטק ,מפתחים מוצרים ,אני מאמין שבקורס של 3 עד 6 חודשים בין אם זה גוגל ובין אם זה הבודקים של רשות חדשנות ,אתה מקבל יכולות תכנות מתקדמות אבל אתה לא מהנדס פיתוח גם זה בסדר וגם זה בסדר ,העיקר שהדור הצעיר ידע מה הם המסלולים שעומדים בפניו וכל אחד יעשה לעצמו את החשבון עלות תועלת מה הוא רוצה לעשות ונבחר מתוך הבנה של מה הוא מקבל באותו תהליך הכשרה ומה האפשרויות שעומדות בפניו כשהוא מסיים את תהליך ההכשרה.

מנחה- עידו קינן : דיברנו על התפקיד של האקדמיה היום ,מה התפקיד של המהנדס והמהנדסת בעולם של היום.

עמי מויאל - נשיא מכללת אפקה: תראה גם באספקט הזה אני חושב שיש משמעות הרבה יותר עמוקה לתפקיד המהנדס מאשר ,קשה לי לצבוע נקודה בזמן אבל נגיד לפני שניים ,שלושה עשורים ,פעם מהנדס היה מפתח מוצרים חומרה תוכנה המוצרים מכניים אה שמות ,תת ההשפעה שלהם הייתה להם השפעה על החיים שלנו שיפרו את איכות החיים הם אפילו הצילו חיים אבל חושש שתת ההשפעה לא הייתה גדולה כמו היום ,היום יש שפע של טכנולוגיות פרויקטים ענקיים רב תחומיים ,היום למוצרים יש השפעה מהותית על החיים של האנשים וגם מלא היקף הרבה יותר גדול של אנשים תראה מה גוגל שסידרו את המידע בעולם עשו לחיים שלנו ,תראה מה הפייסבוק עשו לחיים שלנו  המוצרים הטכנולוגיים היום ממש ממש משנה חיים ,בעוד איקס שנים וזה לא משנה כמה עוד חמש, עשר, חמש עשרה שנים ,אנחנו כבר לא ננהג ,דברים שהם לא מחוללי שינוי ברמת קטנה זה מוצרים שמחולל שינוי של חיים של אנשים ברמה בינלאומית ואם נסתכל גם אם ההתמודדות במשבר הקורונה יש בו מוצרים שהם מצילי חיים אז קודם כל אני חושב שהתפקיד הבסיסי של מהנדס כמפתח מוצרי ופותר בעיות נותר בעינו רק אני חושב שהעוצמה והמשמעות של ההשפעה של הפיתוחים נעשתה הרבה יותר גדולה ולכן אני מחבר את זה שוב לתהליך החינוכי של מהנדס אם יש לך כזאת השפעה על חיים של אנשים אחרים אתה לא יכול להיות מנותק מעולמות של אתיקה מסולם ערכים מההשפעה החברתית ומההבנה של המשמעות של המוצרים שאתה מפתח על החברה אתה מפתח מוצר שעוסק באינטליגנציה מלאכותית יש לזה צדדים אתים אתה צריך להיות מודע להם

מנחה- עידו קינן : זה משהו שאתם מכניסים כשיעורים כקורסים בתוך הלימודים או שזה מובנה לתוך לימודי ההנדסה עצמם

עמי מויאל - נשיא מכללת אפקה: קודם כל שאלה מצוינת וניתנת הדילמה בהקשר אליה לפני מספר שנים שהחלטנו שאנחנו רוצים לשנות את התהליך החינוכי ולהקנות כישורים בנוסף לידה 1 האופציות יותר קלות על השולחן הייתה קורסים ייעודיים שיקנו את הכישורים אז יש כאלה קורסים שהם ייעודיים ומקנים את הקישורים אבל כשאתה עובד בתעשייה אין הפרדה עכשיו אתה צריך לפי כישורים ועד עכשיו אתה צריך להפעיל ידע זה הכל ביחד לכן ההחלטה היותר קשה למימוש מבחינתנו הייתה הנושא של הקישורים צריך להיות שזור בכל המהלך של הלימודים

מנחה- עידו קינן : נחזור ללימוד למה שמהנדסים צריכים הם צריכים ידע הנדסי זה ברור אבל מה הכישורים החיוניים האקסטרה מעבר שהם צריכים בשביל להיות מהנדסים טובים ומצליחים היום

עמי מויאל - נשיא מכללת אפקה: תראה אנחנו עוקבים באופן תדיר אחרי מה שקורה למשל בתעשייה בארצות הברית ב-10 השנים האחרונות נסו כמה סקרים בקרב התעשייה מה הם צריכים אנחנו באפקה בשנתיים האחרונות עשינו פעמיים סקר ואם אני אוסף את כל המידע הזה ביחד הממצאים די דומים הפיצ'ר הראשון במעלה ויכולת עבודה בצוות רב תחומיים וזה גם שינוי שמתחולל בתקופה האחרונה והוא הולך ומתעצם הפרויקטים בתעשייה גדולים מאוד ,עשרות ,מאות אנשים שעובדים ביחד אז קודם כל אתה צריך לדעת לעבוד ביחד עם אנשים אתה כבר לא עובד בפינה לבד מפתח נוסחאות, תפקיד המהנדס השתנה את חברי הצוות ונקודה יותר מורכבת זה שלמהנדסים יש קוד ושפה משלהם ביניהם הם כנראה מסתדרים אבל הפרויקטים היום רב תחומיים זה תחומים שונים של הנדסה זה אנשי מדעים , זה מומחים לייצור זה אנשי תקשורת אדם מכונה ,זה פסיכולוגים ,למשל אני עסקתי בזיהוי ודיבור אז בפרוייקטים שאני הובלתי היו אנשים שהיו מומחים לתקשורת אדם מכונה וגם פסיכולוגים שדיברו על המיינד סט שלך כשאתה מדבר למחשב וזה לא פשוט, זה לא פשוט אז ואם התקשורת הזאת לא מתקיימת כהלכה הפרויקט יכול להיכשל ,אז באמת הפיצ'ר מספר 1 יכולת עבודה בצוות בערב סכומי ,פיצ'ר מספר 2 קישור מספר 2 הוא יכולת תקשורת אפקטיבית גם התפיסה של פעם של מהנדס לא מתקשר לא מדבר ועוסק רק בדפים נוסחאות פסה מן העולם ,מהנדס היום צריך לדעת להציג את הפרויקט שלו בצורה אפקטיבית וקצרה ב-3 דקות, זה גם קישור מאוד מאוד חשוב למידה עצמית דיברנו על זה שהידע משתנה תדיר אי אפשר להכשיר את המהנדסים כל חצי שנה לכל תחום דעת חדש ,הם צריכים לדעת ללמוד לבד ,אני חושב שאלו הם שלושת המאפיינים העיקריים של רואים בכל הסקרים לאחרונה מאד מעניין וגם הייתה איזו כתבה השבוע בעיתון עולה הנושא של אינטליגנציה רגשית כשמהנדסים נדרשים לאינטליגנציה רגשית וזה למעשה אסופת הכישורים שמניתי בנוסף לאינטליגנציה רגשית לדעתי די מקעקעת את התפיסה של המהנדס המרובע הסכמטי התכנון ההנדסי ,לא הוא בן-אדם יש לו סולם ערכים הוא מוכשר ויצירתי אני חושב שיש פה גם שינוי שהולך ומתאווה בתפיסה בציבור של המהנדס התפקיד שלו המשמעות שלו והכישורים שהוא צריך

מנחה- עידו קינן : זה אומר שאנשים שונים שפעם לא הגיעו להנדסה מגיעים לשם היום ,אתה רואה אנשים שבאים ללמוד במכללה שלך ומשווה אותם לאנשים שאתה למדת איתם ויש הבדל זה יותר מגוון זה שונה מהותית

עמי מויאל - נשיא מכללת אפקה: שונה מהותית לא ,יותר מגוון כן אני מסכים ,אבל אני חושב שזה

מנחה- עידו קינן : באיזה מובן זה יותר מגוון?

עמי מויאל - נשיא מכללת אפקה: ממספר סיבות, תראה אני חושב שבוא נגיד לפני 2,3 עשורים כשהייתה פחות נגישות של מערכת ההשכלה הגבוהה לפני 20 שנה בערך היו 75000 סטודנטים במדינת ישראל היום יש למעלה מ-300000 סטודנטים אז קודם כל המערכת גדלה פי 4 וההנגשה גדלה אז עתה יש מספר הרבה יותר גדול של אנשים שהולכים ללמוד הנדסה נקודה נוספת בתוך הגידול הזה של מספרי הסטודנטים גם מספר הסטודנטים שפונים ללמוד הנדסה במקצועות ההייטק בכלל הלך וגדל אז קודם  כל אמרנו

מנחה- עידו קינן : 1 מתוך 3 יום

עמי מויאל - נשיא מכללת אפקה: איך לדעת כן זה גם הנדסה גם מדעי המחשב ומתמטיקה מהמקור מה שנחשב ומקצועיותה הייתי אז יש גידול אבסולוטי במספר ובתוך הגידול האבסולוטי יש אחוזים ניכרים שהולכים ללמוד הנדסה נקודה שלישית זה התקשורת די מלאה בדיווחים על אקזיטים הייטק זה מציג את הדמיון לצעירים ואז הם די נוהרים לתחום הזה אני חושב של שלושת המרכיבים האלה די נותנים מענה לשאלה שלך שאני חושב שיש אוכלוסיות שפעם תפסו את ההנדסה כמקצוע הקשה כבד מרובה היום מבינים שזה מקצוע מכניס הוא יכול להקנות מעמד אבל אני רואה את זה הרבה אצל הסטודנטים יש פה משמעות של שליחות ושל השפעה והדור הנוכחי למה שאנחנו עובדים מולו רוצה להשפיע רוצה להיות בעל משמעות ואני חושב שעבודה כמהנדס למפתח חיסון לקורונה פתרונות לקורונה או כל מוצר אחר שהוא מציל חיים ומשפר חיים זה מסעיר נותן משמעות אני חושב שהכיוון הגיוון הרבה יותר גדול היום

מנחה- עידו קינן : אם ניקח דוגמה ספציפית נשים אנחנו רואים יותר נשים בה בתחום הזה

עמי מויאל - נשיא מכללת אפקה: שאלה טובה טרם מניסיוני בעולם ההייטק וכמישהו ומייחס חשיבות לנושא של הכישורים אין מה לעשות לנשים יש את הכישורים האלה באופן מולד יותר טוב מאיתנו הזה אם אני מאמין בידע ובכישורים אז ממש מתאימות להיות מהנדסות אני מסתכל לאורך השנים למשל במכללת אפקה מספר אנשים בלימודי הנדסה הולך וגדל משנה לשנה אבל אני רואה תופעה מעניינת יש שונות בין תוכניות הלימוד השונות למשל הנדסה רפואית יותר מחצית מהסטודנטים הם סטודנטיות ,אבל הנדסת חשמל בהנדסה מכנית שנתפסים מסורתית באופן שנים  במשך השנים כמקצועות גבריים וזה בסדרי גודל של 10 ו-15% אני חושב שזה רק עניין של פרספשן שמקבלים אותו מהחברה או מהסביבה עוד מהילדות אין שום סיבה שנשים לא יהיו מהנדסות לציונות ושאנחנו נראה בלימודי בלימודי ההנדסה במדעים חצי חצי כמו הפילוג באוכלוסייה

מנחה- עידו קינן : יש לכם הרבה מרצות בתחום הזה

עמי מויאל - נשיא מכללת אפקה: כן כן אני אומר את זה בחיוך אתה שומע את האינטונציה אז אני חושב שקרוב ל אני חושב בסביבות חצי מהסגל הוא נשים אני אוהב להתגאות בזה שחצי מההנהלה האקדמית ראשי בתי הספר והאקדמיים הן נשים ,המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים מכללת אפקה הרקטורית מספר 2 מבחינה אקדמית אישה, חצי מההנהלה המנהלית הן נשים המנכ"לית ,כן כן אני מתגאה בזה

מנחה- עידו קינן : ואתה חושב שזה משנה את הדרך שבה הלימודי מתבצעים זו משנה את הנושאים את הדגשים של שהסילבוס

עמי מויאל - נשיא מכללת אפקה: תראה קודם כל אני רוצה להתחיל מזה שאנחנו שההחלטות שלנו כהנהלה הרבה יותר טובות אני רואה את זה באמת אני רואה את זה הא המגוון רחב של סוגיות והעושר של הדיון הוא הרבה יותר רחב טרום כבעלת ההחלטות אני חושש ההחלטות שלנו הרבה יותר טובות ההשפעה של סטודנטיות על תהליך הלמידה ,תראה אם אתה מצליח לשנות את תהליך הלמידה בכיתה והוא כמו שאנחנו דוגלים במכללת אפקה יש בו דיון אינטראקטיבי בין הסטודנט אם במהלך השיעור בביצוע פרויקטים אז יש לכך גם השפעה כן החותרים לדיון אבל אם אתה נשאר ברמת הרצאה פרונטלית שהמרצה מדבר 3 שעות ואין אינטראקציה בכיתה אני לא רואה ההשפעה אבל אצלנו כן יש השפעה כי אני מעודד אנחנו מודדים באפקה פדגוגיה אחרת כחלק מתפיסת עולם שהרצאה פרונטלית של 3 שעות זה פתרון שהוא פסי מן העולם הסטודנטים לא אוהבים את זה הם די מנמנמים זה ככה אתה לא יכול להקנות כישורים ,אני חוזר לנקודה של קודם לא פיתחנו אותה עד הסוף ,אנחנו חושבים שהקניית הקישורים צריכה להיות חלק מהתהליך החינוכי בכל ל-4 שנים בכל קורס יש יעדים שהם ידע וגם קישורים למשל אתה מסיים וכתוב שתוצרי הלמידה הם הסטודנט ידע להציג מצגת באנגלית ב-5 דקות על כן 1,2,3 אבל מעבר לזה גם ידע לפתור משוואה דיפרנציאלית זאת יש תוצרי למידה בקורסים

מנחה- עידו קינן : או ידע לשוט

עמי מויאל - נשיא מכללת אפקה: או שמעת על הקורס הזה ,כן ידע לשו"ת אבל זה התוצר, אותי מעניין התהליך אנחנו החלטנו שיש מקום לקורסים לא קונבנציונליים בלימודי הנדסה והדוגמה שמאנית היא קורס עקרונות השייט והוא בדיוק מממש את תפיסת העולם שלנו כי כשאתה לומד את עקרונות רשאית יש בזה מרכיבים של הנדסת חשמל הנדסה מכנית אנרגיה אז זה רב תחומים

מנחה- עידו קינן : אבל גם שיתוף פעולה בין בני כשאתה

עמי מויאל - נשיא מכללת אפקה: שאתה יוצא לשייט בקבוצה של 4 אנשים זה עבודת צוות על מנת לבצע מטלה מסוימת בריל טיים אז לכן גם הקורס מורכב מידע שמקבלים במהלך הקורס ואחרי זה הסטודנטים מקבלים סירות ויוצאים לשיט בים

מנחה- עידו קינן :ובדרך כלל חוזר אותו מספר שיוצא ?

עמי מויאל - נשיא מכללת אפקה: כן חוזר אותו המספר שיוצא כולל הלכתי לבקר אותם פעם אחת כדי לראות שהם בסדר ,אבל אני אגיד לך ממה מה אני אוהב שהלכתי לבקר אותם העיניים שלהם היו בורקות ,אני מאמין שמצוינות יכולה להישען רק על הנאה אם אתה סובל ממשהו אתה לא תהיה מצוין ,אתה יכול להיות מצוין רק שאתה נהנה אז צריך ליצור חוויית לימוד מעודדת סקרנות ומהנה כפלטפורמה לסטודנטים על מנת שתהליך הלמידה יהיה יותר טוב

מנחה- עידו קינן : אני רוצה להבין קצת יותר מה זה אומר הלימודים האחרים האלה הקורסים הייחודיים?

עמי מויאל - נשיא מכללת אפקה: באופן קלאסי ההוראה באקדמיה הייתה ע"י הרצאות של מומחים הרצאה פרונטלית מרצה בא מדבר 3 שעות מעביר את החומר הסטודנטים שומעים אנחנו היום במצב שבו קודם כל המרצים והמורים הם לא מקורות הידע והידע נמצא בחוץ והסטודנטים יכולים להשיג אותו 2 הסטודנטים של הדור הנוכחי מגלים קושי לשבת 3 שעות ולהקשיב 3 אני, אנחנו חושבים שיש להקנות את הכישורים האלה את הכישורים האלה אי אפשר להקנות בהרצאה פרונטלית, לכן אנחנו מזה מספר שנים מעודדים את הסגל תומכים בו ומכשירים אותו לממש מה שאנחנו קוראים לו פדגוגיה אחרת דוגמאות ואנחנו נותנים לחברי הסגל להחליט כל אחד יודע מה טוב לקורס שלו דוגמאות למידה מבוססת פרויקטים במקום הרצאה פרונטלית אתה נותן הקדמה של חצי שעה ,הסטודנטים מתחלקים לקבוצות מקבלים פרויקט ועובדים ביחד, דוגמה נוספת כיתות הפוכות פיליפ גלאסס למה שהחלק הקל של תהליך הלמידה של קריאת החומר וקבלתו תתנהל בכיתה וההבנה שלו תתנהל בבית, שייקראו את החומר בבית יקבלו מאמר באנגלית הביתה ישמנו במרקר מה קשה להם ומה הם לא הבינו ואז בכיתה יהיה דיון רק על הסוגיות שהם לא מובנות מעבר לזה קורסים שיוצאים החוצה ישנו קורס בנושא אנרגיה שהסטודנטים הנוסעים לשבוע לחבל אילות ,ישנים שם אוכלים שם זאת אומרת הגישה די פדגוגיה אחרת כל מרצה או חבר סגל הכור שלא יודע מה מתאים כדי ליצור חוויה שמעודדת סקרנות ענה לו מילה הפסולה ענה כשסטודנט אומר לי שלא טוב לו בלימודים צר לי על-כך מה משהו לא בסדר את צריכה להיות הנאה עידוד סקרנות תהליך חווייתי

מנחה- עידו קינן : חלק מהדברים האלה נשמעים כמו דברים שהיו צריכים לקרות כבר בתיכון ביסודי אולי אפילו בגן

עמי מויאל - נשיא מכללת אפקה: אתה צודק  לחלוטין אני מדבר על זה כבר שנים ,אני חושב שהאקדמיה היא תחנה 1 משמעותית על פני הרצף החינוכי משמעו אני חושב שכבר מגיל הגן דרך היסודי בבית הביניים התיכון האקדמיה ואחרי זה גם כשאתה מגיע לשוק התעסוקה צריך להיות רצף חינוכי במסגרת למידה לאורך החיים והקניית הכישורים האלה לא צריכה להתחיל באקדמיה היא חייבת להיות חלק מהתהליך החינוכי בבתי הספר היסודיים ובתי ספר תיכון ושוב אני מדבר על זה לא מעט אני מרצה על זה לא מעט אני חושב שכמו שאנחנו עשינו באפקה מה דמות הבוגר שלנו החינוך צריכה להתמודד עם השאלה מה דמות הבוגר של הגן שנכנס לכיתה א' ברמת ידע וכישורים ,דמות הבוגר היסודי חטיבת הביניים והתיכון ,ואז נוצר איזשהו רצף חינוכי שכל הדרגות מדברות 1 עם השנייה

מנחה- עידו קינן : אז יכול להיות שאחרי NFC ואחרי אפקה היעד הבא הוא משרד החינוך

עמי מויאל - נשיא מכללת אפקה: אני לא מכחיש שאני עזבתי את העסק וחזרתי לאקדמיה והתפיסה שלי היא חינוכית אני רוצה אני רוצה להשפיע בנושא החינוכי בכלל ברמה הלאומית ,במקום שאני נמצא היום אני חושב שיש לי השפעה גם בתוך אפקה וגם מחוץ לאפקה באינטראקציה לא הגדרתי לעצמי תפקיד ספציפי הפוליטיקה פחות מעניינת אותי אבל כן אני רוצה להשפיע ברמה הלאומית בנושאים החינוכיים

מנחה- עידו קינן : וזה באמת המעבר מהייטק לחינוך שאנחנו שומעים עליו יותר ויותר בשנים האחרונות אצל כל מיני אנשים שאני לא יודע אם אפשר להגיד שהם התגרשו מההייטק אבל אולי הם מיצו את ההייטק והם רואים שם בקצה של התהליך החינוכי נניח של המהנדסים את מה שהיה חסר לאורך הדרך ואומרים אולי אני יכול לבוא ולהשלים את זה אולי אני יכול לתרום לה לדבר הזה אתה מרגיש ככה זו הסיבה שעברת מימי ההייטק לחינוך מעשה

עמי מויאל - נשיא מכללת אפקה: שיש בו כמה מרכיבים וימני וכך כדוגמת התהליך שאני עברתי אני יודע כמה מייצג אני מוכן לדבר עליו תראי קודם כל אני חושב שתוחלת החיים עלתה באופן משמעותי אם בשנת 1900 תוחלת החיים הייתה בערך 40 בשנת 2000 תוחלת החיים מ-80 תוחלת החיים קפצה ב-2 ולמה אני אומר את זה כי אני חושב שהמודל למשל שהיה ישים לגבי אבי עבד 40 שנה באותו מקום ובטח לא ישים לדור הצעיר אבל הוא גם לא ישים לגביי אני אם אני רוצה לעשות הרבה מאוד דברים בחיים אז היית יותר מעשור בתעשיית ההייטק אני רוצה לבלות באקדמיה ולהשפיע ואחרי זה אני רוצה קריירה בתחום אחר אז אני חושב שאם אני מסתכל על אנשי ההייטק שמרביתם סתם מחפשים באמת תפקידים בעלי משמעות עבדו תקופה מסוימת בהייטק בתחום מוצרים גם כנראה דאגו לעצמם כלכלית יפה ועכשיו מרימים את הראש ומסתכלים על החברה שבה הם נמצאים הם רוצים להשפיע

מנחה- עידו קינן : מסתכלים בדאגה

עמי מויאל - נשיא מכללת אפקה: הם מסתכלים בדאגה חושבים שהם יכולים להשפיע חושבים שהם יכולים לתרום והאמת היא מניסיוני זה קורה בדרך כלל אחרי גיל 40 או-קיי שזה גם קשור לגיל 40 בעולם ההייטק שזה עולם של צעירים ,אז אם הלכת לתפקידים ניהוליים אתה ממשיך להתקדם אם היית בתפקידים הנדסיים או יש לך תחושת שליחות שבוררת בחגים אני מכיר הרבה אנשים שעברו לתחום החינוך תראה בסופו של דבר אני חושב שלא תהיה התנגדות רחבה למשפט הבא שלי ,חינוך זאת המשימה החשובה ביותר שיש לנו כחברה כמדינה נקודה

מנחה- עידו קינן : אלה מילים נהדרות לסיים תודה רבה לך פרופסור עמי מויאל נשיא אפקה

עמי מויאל - נשיא מכללת אפקה: תודה רבה לך נהניתי מהשיחה

מנחה- עידו קינן : ותודה לכן ולכם על ההאזנה כדי לשמוע את הפרקים הבאים יירשמו לפודקאסט בספוטיפיי גוגל אפל דיזל או ביישומון האהוב עליכם אני עידו קינן להתראות