פרק 8

מנחה- עידו קינן :כבר כמה שנים שמדברים על בריאות דיגיטלית כדבר הבא בעולם הטכנולוגיה אבל אין ספק שהקורונה נתנה דחיפה לתחום והפכה אותו מחזון עתידי להווה ממשי ומבוקש מאי פעם אנחנו מדברים עם ד"ר שרה נפתלי ראש בית הספר להנדסה הרפואית באפקה והאחים אייל ליפשיץ ובועז ליפשיץ ,שותפים מייסדים בקרן ההשקעות פרי גרין המתמחה בתחום מדעי החיים עם שלושת הולכים אנחנו נדבר על למה טכנולוגיה רפואית היא פתרון הרעבה מתמשכת של מערכת הבריאות בארץ ובעולם מדוע אין תחליף למפגש הזה עם רופא ומה הסיכוי שנראה ענקית הטכנולוגיה הישראלית בתחום הבריאות הדיגיטלית , נתחיל איתך בועז , אנחנו עדים בשנה האחרונה לעלייתה של הרפואה הדיגיטלית בעקבות הקורונה , צמיחה שהיא קצת מפוקפקת במקורות שלה אבל בסופו של דבר כנראה לטובה , השאלה היא האם הדבר הזה הוא ההייפ שידעך כשהחיסונים באמת יעבדו בה והמגיפה תלך או שזו התחלה של תהליך ארוך ומהותי

בועז ליפשיץ:  יש תהליך ב10 השנים האחרונות בערך פלוס מינוס של טכנולוגיות דיגיטליות שנותנות מענה רפואי כזה או אחר בתחום הרפואי ואנחנו ראינו עליה יחסית משמעותית , בעיקר בשנים האחרונות ואין ספק שהקורונה כמו בתחומים בכלל בעולם האיצה את התהליכים בתחום הרפואה דיגיטלית ‘ אנחנו בעולם שלנו ראינו הרבה השקעות בתחום הזה ואם כבר אנחנו כבר יודעים בדיוק בתקופת הקורונה שיש עוד יותר השקעות ושיצא גם השקעות בתחום הדיגיטלי , השאלה הגדולה היא מבחינתנו האם העליה הזאת תהיה תמשיך להיות תלולה גם בשנים הקרובות זה דבר שאנחנו צריכים לראות בעתיד

מנחה- עידו קינן :  אייל אותה שאלה

אייל ליפשיץ:  בסופו של דבר התהליך של הכניסה של הטכנולוגיות הדיגיטליות והוא תהליך שכבר לוקח זמן ויש עכשיו האצה , טכנולוגיות שרצו להכניס אותם והתקשו , היו כל מיני מחסומים , רופאים חשבו שלראות חולה באינטרנט זה לא הגיוני , חולים רצו להיכנס לבית חולים לקבל את התחושה של בדיקה מקיפה , את הדברים מחסומים פסיכולוגיים בעיקר מאוד משמעותיים שהיו והם ממש תוך חודשים בודדים עשו כאן קפיצה ענקית כמו שהקורונה לימדה אותנו שאפשר לעבוד מהבית , אז היא מלמדת אותנו גם את זה בפירוש עכשיו זה ברגע שנפרצו המחסומים האלה טכנולוגיות שקיימות ושעובדים להם כבר הרבה זמן עכשיו פורצות ונכנסות במספרים מאוד משמעותיים כמה זה ישנה את התעשייה מוקדם לדעת אבל אין ספק שגם פה משהו מאוד גדול זה הפך מדברים תיאורטיים לדברים מאוד מעשיים

מנחה- עידו קינן :  יש לך דוגמאות

אייל ליפשיץ:  בוודאי יש חברה שבודקת אי-ספיקת לב , אי-ספיקת לב זה בתחום המחלות הלב זה הסגמנט הכי יקר של חולים 6-7 מיליון חולים בארצות הברית עולה המון כסף , מיליארדים להחזיק אותם שלא יחזרו לאשפוזים ברגע שנכנסים להם מים בריאות פלמה דה מריאמה , מים בריאות , חולי אי-ספיקת לב כי חדר שמאל נהיה חלש הכליות לא מקבלות מספיק דם , נכנסים מים לריאות מזה בסופו של דבר הם ימותו , יכנסו ויצאו מבתי חולים

טכנולוגיה שמאפשרת עם טלפון או עם סירי לקחת דגימות קול מאות אלגוריתמים רצים בזמן אמת ומשווים את הכל לדגימות אחרות וככה מזהים שהריאות מתחילות להתרטב שבוע , 10 ימים לפני שהחולה מתאשפז

מנחה- עידו קינן :  אגב אנחנו מדברים בפודקאסט הזה גם עם ורד אהרונסון ממעבדת הקול של אפקה ששותפה בפיתוח אפליקציה לזיהוי קורונה דרך הקול

אייל ליפשיץ:  אז זה בדיוק דברים שאנחנו רואים עכשיו , דברים חשובים , מי היה חושב על דברים כאלה לפני שנה וחצי , היום הדברים האלה נכנסים ואנחנו עוד נראה הרבה דוגמאות כאלה ,

מנחה- עידו קינן :  מה בפועל מה בפרקטיקה הקורונה משנה בהתנהלות של הטיפול הרפואי של מה שנקרא כאן קודם המסע הרפואי

ד"ר שרה נפתלי : בעצם ההצעה הזאת היא הייתה , זה הצעה של תהליכים שהיו קודם וגם מבחינה טכנולוגית וגם מבחינה פסיכולוגית ז"א ההבנה שצריך את זה וזה באמת יישאר איתנו והמשמעות היא לא שלא יצטרכו את הצד האנושי , בוודאי שיצטרכו אותו אבל הצד האנושי להפך יקבל יותר רקע יותר מידע בשלבים ובצורה שתגיד את זה , ז"א אם אפשר חלק מהדברים לקבל כבר מראש מבדיקות שיגיעו מהבית כשתגיע לטיפול אצל הרופא או מטפל כלשהו כבר יהיה לי את כל המידע והוא יוכל לתת פתרון מושכל הרבה יותר רחב הרבה יותר וזה דברים שהיו צריכים לעבור איזשהו תהליך גם פסיכולוגי וגם טכנולוגי שקיבלו את המענה באמת בתקופה הזאת כך שאנחנו לא תהיה חזרה אחורה כמו שאין חזרה אחורה אנחנו נאלץ להשתמש בזום בעל כורחנו בכל מיני או בטכנולוגית מהסוג הזה אבל הדברים האלו היו קודם אבל הם יישארו באיזשהו מינון גם אחר כך

מנחה- עידו קינן :           אז את מדברת על מצב שאנחנו עכשיו always on  כבר הרבה שנים ואת המכשירים שמודדים אותנו כל הזמן דופק , לחץ דם , מצב רוח , טמפרטורה והמידע הזה במקום להיות פעם ב כאשר אנחנו הולכים לבדיקה הוא יהיה רציף ועזה עם מטפל יכול לקבל תמונה רחבה של מצבנו הבריאותי וגם המערכות האלה יכולות להתריע בזמן אמת כשמשהו קורה ולא כאשר אנחנו כבר מרגישים לא טוב

ד"ר שרה נפתלי : בדיוק בדוחות האלה יהיו הרבה יותר מתוחכמות מהדברים של רק MONITORING של טמפרטורה ולחץ דם וכדומה כל מיני מחלות נוספות מצטרפות כפי שכבר תואר כאן קודם וזה רק מעשיר את היכולת של רופא וכו' , יש לקבל פתרונות הרבה יותר מושכלים ועם מידע הרבה יותר רחב וגם הרבה יותר נגיש כלומר גם המערכות שמרכזות את כל המידע ביחד תופסות תאוצה כמו שאנחנו רואים שאנחנו כבר פתאום יכולים המון דברים לעשות מרחוק ואפליקציות וכו' מה שהיה קיים בעולמות אחרים כמו בנקאות וכו' וגם נמצא שם וזה רק משתפר זה יהיה איתנו

מנחה- עידו קינן : קדימה אייל אתה רצית להוסיף

בועז ליפשיץ: קרה פה מהלך גדול לתעשייה בכלל מתחילת הקורונה ממש מההתחלה מה שקרה בכל מפברואר , מרץ מסתכלים על המניות של החברות הגדולות של התשתיות הרפואיות מדטרוניק, אבו , ג'ונסון הם עלו באופן מאוד משמעותי וקונסיסטנטית לא היו שם איזה קפיצות אז מה שעומד מאחורי זה שמערכות הרשויות בכל העולם רואות היום איך שהתשתיות הרפואיות גם האנושיות רופאים מספר רופאים ואחיות ובעיקר תשתיות מספר מיטות ציוד התשתיות האלו הורעבו ועכשיו כל העולם , ממשלות תצטרכו לשים יותר כסף על המערכות הרפואיות שלהם וזה מה שיקרה ולכן החברות האלה עכשיו כולם מחכות להם עכשיו אסורים מאוד משמעותיים עכשיו עשור 2 משמעותיים של יותר מכירות ולכן הם גדלים , עדיין הציפייה תהיה לשירות הרבה יותר טוב מהדלתא בכסף שממשלות יוכלו להגדיל את תקציב הבריאות שלהם אותו דלתא אפשר לגשר עליו זאת אומרת יהיה יותר כסף לציוד אבל עוד אבל יצפו לעוד יותר פתרון טוב בזה אך ורק ע"י טכנולוגיה את החברות הגדולות יודעות שקדם באמת להשאיר את החולה פחות זמן בבית החולים פחות זמן מאושפז עם חתך יותר קטן יהיו פחות זיהומים פחות סיבוכים צריך לעשות פרוצדורות במקום חתך של כמה ס"מ בחתך של כמה מ"מ ולא משנה אם זה בעין במוח בלב בגב וזה איך לעשות אך ורק ע"י טכנולוגיה

מנחה- עידו קינן : אתה בעצם מדבר על החוק כמו של תעשיית הביוטק גידול אקספוננציאלי ביכולות כאשר המחיר הולך ויורד ומאפשר לעשות דברים שפעם היה אנחנו יודעים על זה למשל מאוד מפורסם הריצוף הגהנום האנושי שפעם היה עולה עשרות אלפי דולרים והיום אתה יכול להזמין הזמנה כזאת ב-100 דולר

בועז ליפשיץ: נכון בפירוש זה גם לעשות פרוצדורות שהם פחות אינווזיבית חתכים יותר קטנים ושזה דבר כזה מוציא פרוצדורות מבתי החולים לקליניקות החיצוניות ובמקביל אתה רוצה להוציא מהקליניקות החיצוניות אתה רוצה שבכלל לא יבוא שיישאר בבית וזה ופה נכנסות הטכנולוגיות הדיגיטליות ובבית להשאיר אותו כמה שיותר , בוודאי יש 3 שלבים שאנחנו עכשיו רואים אותם הם נהיו מאוד משמעותיים וזה החברות הגדולות יודעות שמכונות עם קצת יותר כסף שממשלות ייתנו לתת הבאות השירות אך ורק ע"י טכנולוגיה ופה נכנסת ישראל לתמונה שישראל היא מקור הכי חשוב לחברות הרשויות הגדולות של קניית טכנולוגיה

מנחה- עידו קינן : אבל אנחנו לא נפסיק ללכת לרופאים

בועז ליפשיץ: אנחנו לא , המפגש הזה הפיזי עם רופא אנושי הוא לא הוא לא ייעלם

ד"ר שרה נפתלי : נכון ברור שהוא לא ייעלם כפי שאמרנו קודם , הוא רק יקבל משמעות יותר טובה , ז"א הרופאים בעצם , ניצול הזמן של השירות אצל רופא תהיה מיטבית והוא יקבל את כל המידע בצורה טובה ומעבר לכך הריפוי במקומות כאלה שברגע שאתה מייצר יכולות טכנולוגיות של הונקר של יכולת של ממש פעולות של לריפוי בבית , לא רק בדיקות פשוטות שהיום כבר נמצאות אפילו לספורטאי יכול לדעת כל הזמן מהדופק שלו והטמפרטורה וכדומה אלה דברים מעבר לכך אמר שאנשים יהיו באשפוז ביתי בצורה מאוד יעילה ונוחה גם היכולת הריפוי העצמית במקומות כאלה הרבה יותר גבוהה מאשר במקומות ציבורים ומנוכרים , כך שזה יהיה ווין ווין לכל הצדדים ובאמת גם יוריד עלויות בסופו של דבר כפי שצוין

אייל ליפשיץ: כמו בכל אינטראקציה אנושית אז גם פה האינטראקציה עם הרופא הרופאים המטפל ומטפל את עיניים של הרופא תהיה חשובה ביותר חלק מהריפוי ובסופו של דבר גם בעצם המפגש האינטימיים עם ה עם הרופא אז עם כל היתרונות של אנטי בשל הטיפולים הדיגיטלי במעקבים הדיגיטליים שהעיתונות שהם משמעותיים ביותר עדיין המפגש הבלתי אמצעי עם הרופא היא קריטית

מנחה- עידו קינן :  אנחנו מדברים מעלה בריאות דיגיטלית עם ד"ר שרה נפתלי ראש בית הספר להנדסה רפואית באפקה והאחים אייל ובועז ליפשיץ שותפים מייסדים בקרן הרגיל המתמחה בתחום מדעי החיים 1 הדברים שמעכבים פיתוחים רפואיים ומכשור רפואי וטכנולוגיות רפואיות הוא הרגולציה הצורך בקבלת אישורים בדיקות ניסויים עד שמגיעים לתרופה זו גם מייקר את פיתוח של התרופות , בחודשים האחרונים ראינו פיתוח ואישור מואץ של החיסונים לקורונה ממש בזמן שקשה היה לדמיין תוך פחות משנה , בעקבות ההצלחה הזאת אנחנו נראה הקלה משמעותית ברגולציה גם על פיתוח טכנולוגיות רפואיות בעתיד הקרוב על ליפשיץ שותף מייסד בפראגרין

בועז ליפשיץ:  אני לא חושב שעכשיו החיסונים של הקורונה באירופה השיא עשו בהנחה ליצרנים של החיסונים היו 3 שלבים של האישור של החיסונים כל שלב הקפידו בו מה שהם לא עשו זה לא עשו שלב שהוא בכלל נחשב בשלב רביעי שזה אחרי אישור של תרופות כשאתה בודק על אוכלוסייה מאוד גדולה , אתה בודק אתה בודק בדברים קיצוניים הטבעות בודק במספרים גדולים מה זה משפיע אבל את טוקסיסיטי היעילות בקבוצות קטנות ויעילות בקבוצה של 30 40000 חולים זה נעשה בזמן אי אפשר לבוא ולהגיד כן שה-FDA כן קיצר תהליכים גם כל סיפור החיסונים שאנחנו מדברים עליהם היום לטכנולוגיות סך הכל שאנחנו עובדים איתם כבר הרבה שנים יותר מעשור ההבדל מכיר את זה טוב זה לא שנעשו כאן דברים בקיצורי דרך או בזריזות מה שכן הייתה כאן הירתמות של המערכות ועבדו 24 7 נכון זה היה אבל בסופו של דבר זה לא שינה בסדרי גודל מה שהיה זה כנראה שכשעובדים מסודר ורוצים  להתקדם מה אפשר לעשות דברים יחסית מהר אני לא רק כאן אבל שינוי גדול בין הרגולציה מה שהייתה לבין מה שתהיה

ד"ר שרה נפתלי :הרגולציה כפי שנאמר לא השתנתה זכתה רגולציה באמת התהליכים מועצות בגלל גם ההירתמות וגם התקציבים הגדולים שהותרו לצורך העניין הזה והפעולות שנעשו במקביל וזה אומר שבעתיד אם יהיה צורך למשהו מאוד זריז ומהיר אפשר גם לעשות את זה אבל אם ידעו מזה כמובן תהליכים ויכול להיות שיגלו שצריך לעשות שינויים גם באיזה שהם תהליכים של רגולציה אבל לא על חשבון איכות כמובן

מנחה- עידו קינן : בועז מעבדתך אנחנו צריכים לזכור שהקורונה בסופו של דבר זה היה מקרה קיצון וכמו שגם היה וגם שם הוא אכן המערכת נרתמה לייעל את ההליך הרגולציה בכמה שאפשר כמו שגם היה למר קודם התהליך היה עדיין תהליך ארוך לקיצורי דרך משמעותיים הרגולטור צריכים לזכור ובעיקר בעולם הרפואי באבא להגן על האזרח הפשוט ומהבחינה הזאת אנחנו לא רואים שהולך להיות שינוי גדול סדר גם דבר די מבוקש המבוטח אני רוצה לעבור אתכם מהרמה הגלובלית הותקן לישראל היה אתה דיברת על זה על המעמד של ישראל בתחום הטכנולוגיה הרפואית גם בסקטור הזה אנחנו נתפסים בעולם כשעומת החדשנות לא גם אלא אולי בעיקר אין הרבה תחומים שישראל היא כל כך דומיננטית כמו התחום של הפיתוח הרפואי בעיקר בציוד הרפואי פעם דיברו על זה שבגלל שאין לנו הרבה מלחמות טס פיתחנו הרבה טכנולוגיות רפואיות שקשורות לפצעי ופשעי מלחמה נכון ופחות המצב בשנים האחרונות נכון אבל גם בגלל המלחמות וגם כאילו שלנו ספקים קבועים של שיכולנו בית לסמוך עליהם עם נשק וגם שאנחנו הגאוגרפי ורעיוני היינו צריכים לפתח יכולות אינטרדיסציפלינרי של תוכנה פלסטיקה מתכת פה בארץ והיום סבב פיתוח של ציוד רפואי שזה תמיד מורכב ביותר בדיסציפלינה 1 בארץ ובסדרי גודל יותר מהיר ויותר יעיל מאשר במקומות אחרים כשהמתחרה העיקרית שלנו זה ארצות הברית ישראל היום ממעצמה בכל מה שקשור לפיתוח של ציוד רפואי אין כמעט שום ציוד רפואי שיצא לשוק ב-30 השנים האחרונות שהוא לא כולו הישראלי הוא חלק גדול מאוד בואו ישראלים CT MRI סטנטים בלונים שתלים בגב בעין בכל תחום מדטרוניק היא החברה הגדולה בעולם לציוד רפואי קונה בארץ יותר טכנולוגיה במה שכונה בסיליקון ואלי קונה בארצות הטכנולוגיה מה שכונה בבוסטון סטריפ ששם יש הרבה חברות רפואיות בארצות הברית שם והחברות האמריקאיות הגדולות המבוסס על גידול של המבוסס על טכנולוגיות חדשות קונות הכי הרבה טכנולוגיה כאן בארץ וזה כבר הרבה שנים וזה תהליך שרק הולך ומתעצם הם מפתחים פחות קונים יותר בתעשייה פה גדולה בהתאם

ד"ר שרה נפתלי : מה שקורה בארץ מבחינת התעשייה הזו שהיא באמת שונה מכל בעיקרה מהתעשיות גדולות הביטחוניות וכדומה ששם באמת יש גיוסים של מהנדסים בתחומים של הנדסת הקלאסיות אבל בתחום של הנדסה ביו-רפואית תחום יחסית נמכרת ערב תחומי הנדסה בתחום יחסית חדש גם בעולם וגם מצומצם מבחינת היקף הכשרה של מהנדסים בעולם וגם בארץ מאוד ספציפי וסוגה חברות בתעשייה תעשיות קטנות מתעשיות סטארט-אפים הם לא חברות ענק ולכן סוג הגיוס גם שלמהנדסים הוא שונה אבל ככל שזה חודר לשוק יותר על הצורך לגדל גם בצד של תעשייה וגם ההבנה שמהנדס עם הכשרה ייעודית מהסוג הזה היכולות שלו מאוד מאוד גבוהות זה מתפתח ונותנת את הסימנים שלא הספיקה רואים את זה כל חברה שכבר גייסה מהנדסים שהם למדו הנדסה ברפואית בארץ ממשיכה לגייס כאלה גם לאבא זה צריך כל פעם צריך להיכנס ומכיוון שזה חברות קטנות הזה צריך זהו לוקח יותר זמן כסף צריך להתפשט באזורים בהרבה יותר המרחבים

מנחה- עידו קינן : העובדה שישראלים מעצמה בתחום הזה גם אומרת שהיא מדינה מתפקדת בהתאם ואומרת ש מה אקדמיה המספקת את מה שצריך זאת אומרת יש פה אקוסיסטם תומך לתעשייה הזאת שהיא שורדת למרות הסביבה יש שילוב דווקא מאוד מוצלח בארץ של הסקטור הציבורי המדען הראשי שאולי 1 הגופים הלחים משוכללים בעולם סקטור ממשלתי שעובד ביחד עם התעשייה מדען הראשי עושה בארץ עבודה מדהימה עם תוכניות מותאמות גם פה בתוך הקורונה מאוד יעיל אקדמיה מאוד חזקה תעשייה שמחכה כל הזמן מחפשת עובדים והיום צוואר בקבוק שהעיקרי שלנו בתעשייה זה מהנדסים טובים פה שר אנחנו מחכים לבוגרים שלך כן שרה בתור ראש בית הספר להנדסה רפואית באפריקה מחטא איך את מגיבה על האישומים החמורים האלה

בועז ליפשיץ: אנחנו בהחלט והם קוראים אלה רבים מאוד הם מרימים את הכפפה ובאמת חשוב לנו מאוד להשקיע ביכולות של מהנדס בוגר אצלנו ובאמת מהנדסים בוגרים שמגיעים לתעשייה אז מיד שנה אחר כך מגייסים את הבוגרים הבאים כי זה מאוד נדרש וצריך לעשות עדיין אתה לחזק את הקשר הזה בין התעשייה והצורך הזה ולחדד אותו כדי שזה התפשט כי זה באמת שני הצדדים זקוקים ו-1 לשני ועזרה כחולה להתגבר ככל שהיא האמת יותר טוב

מנחה- עידו קינן : ואז אנחנו נראה עיוני קורנים בתחום הביוטק בארץ קודם כל יש בארץ דיון עקרוני בתחומה בתחום הרפואי נסביר היו לכל חברה ששווה מיליארד דולר ומעלה יש לנו את גיוון אימג'ינג ישנו יודעים צרו איתי קשר לאלתר אלה היו עקרוניים שכבר ועדות אותם בשנים האחרונות אני רוצה לראות בישראל יוני קרוהן שגם מייצר ומעסיק בו מאות עובדים צורתו חברה שנמכרת ונעלמת בדיוק זה דבר שעדיין לא הגיב אני מג'יק אתר לגבול אין ספק כי  גם שם אמנם אבל אנו בסופו שאנחנו עושים החברות שמייצרות ומקימת המפעל בפסי ייצור מפעלים בדיקות מאות עובדים וגם מהנדסים וגם אנשי תפעול זה דבר שאני חושב שאנחנו נראה בשנים הקרובות לנו לדוגמה יש לנו החברה חברת רובוטיקה בשם מי שהולכת לייצר כאן בארץ פס ייצור מה הם עושים נגד סרט רובוטים שמאפשרים למנתחים ולרופאים לבצע ניתוחים בניתוח מינימליים וסעיפים פולשנות מינימלית מה שהיה דיבר קודם על חתך של מ"מ במקום ס"מ בדיוק הכי חשוב מבחינה רפואית איזה מאפשר ניתוחים שעד היום יוצרים טראומה לגוף היום אפשר לעשות ניתוח כזה עם טראומה מזערית כאשר החולה הוא משתקם באופן מהיר ביותר וגם בניתוחים במקומות רגישים בלב במוח שהחתך באמת צריך להיות מינימלי כי אי אפשר לעשות את זה בדרך אחרת כן מעולם הזה שניתוחים רבות עם זה עולם שהתחיל לפני משהו כמו 15 שנים והוא הולך ומשתכלל והאפליקציות והטיפולים שאפשר לעשות איתם את מה שאתה אומר אמן עם חתכים מזעריים האפליקציות הם כמעט אין סופיות ויש וממי אני חושב מובילה בתחום בדברים האלה ויש שם הרבה חברות שיפתחו רובוטים לאפליקציות שנים

בועז ליפשיץ: צריך לזכור שבחברות של הייטק רגילות ההשקעות המדעי בעצם בסך הכל במחשב חוץ ממים אנושי אבל במחשב והשקעות בטכנולוגיות רפואיות הם הרבה יותר נרחבות ולכן זה לוקח זמן לבסיס אותם וכמובן צריך תמיכה ממשלתית כדי צריכה להיות חשיבה מערכתית כדי שזה יקרה אבל כשזה קורה זה העתיד וגם העתיד מבחינה עולמית וזה גם היכולת של אנשים לחשוב איך אנחנו בעצם כמדינה משדרים את זה משדרים לעולם שזה המטרה הכי גבוהה ויש הצלה של הבריאות של האזרחים בעולם

מנחה- עידו קינן : היה פה יש הרבה סטודנטים ובוגרים שאולי יהיו יזמים ואולי הקימו חברות משלהם מה ההמלצה שלך ליזם כזה אפילו מישהו בתחילת הדרך שרוצה לעסוק בתחום

בועז ליפשיץ: המלצה שלי תמיד גם למועמדים וגם לסטודנטים שאני מלווה ובוודאי לבוגרים תעשו את מה שאתם מאמינים בו עצם זה שהם בחרו מהנדסה רפואית מעיד על-כך שזה אנשים באוכלוסייה שחושבת על הדברים האלה לדברים של עזרה לאנושות על עזרה לבריאות של אדם ולא רק על איזשהו גימיק שיכול להיות בר חלוף החולה וגביעים עושים את מה שאוהבים משהו שיש אלא ותשוקה עושים אותו כמובן הכי טוב ועם וזה הצלחה משולשת כאילו העבודה אה אדם ירגישו תורם התרומה התחושה היא הכי טובה ליכולת האישית שלך והתוצאות מעידות בעיניים שאני רואה של בוגרים שאני פוגש אותם גם אחרי מחזורים רבים ומה שהם אומרים אחר כך למועמדים החדשים לסטודנטים ולבוגרים החדשים זה עושה את כל ההבדל וההבנה כמה שזה תורם

מנחה- עידו קינן :בועז עצות אנשים תמיד יכולים והאוכלוסייה גם הולכת ומזדקנת והצורך בטכנולוגיות רפואיות ילך ויגדל ובישראל בפרט פתרונות טכנולוגיים רפואיים ילכו ויגדלו ולכן הביקוש למהנדסים בתחום הולך ויגדל ולכן אנחנו ממליצים ומקווים שאנשים ילכו ילמדו ההנדסה הביו-רפואית הנדסה רפואית כדי שיהיה לנו לצורך שיהיה פה אייל אני מצטרף לדברים של בוב העד על צורך גדול הדרישה תהיה גדולה והיא תהיה קבועה אה גם צריך לזכור שתחום התחום של הפיתוח של הציוד הרפואי הוא לא כמו בתוכנה ובדברים אחרים שיש עליות גדולות ואחרי זה נפילות גדולות ושהשוק פחות יציב בתחום של פיתוח הרפואי מדובר בביטוח להרבה זמן הביקוש לטכנולוגיות רפואיות הוא קשיח ולכן מדובר פה בתחום בכיוון קריירה שהוא יחסית לכל תחום ההייטק הוא כנראה הכי יציב נוצר הגרלות עוד נקודה 1 העבירו שיש לנו עכשיו הוא וירוס יחסית עם כל הנזק שהוא עשה הוא וירוס יחסית קל זה אלוהים הוציא לנו פה שוק כרטיס צהוב כדי שאני אתארגן שנחשוב שנבנית המערכות נכון מתי שהוא יבוא כרטיס אדום וירוסים יבואו יגיעו ואיום חלקם היו הרבה יותר תוקפניים ולזה אנחנו צריכים להתכונן ובשביל זה אנחנו צריכים כוח עבודה טוב ותעשייה חזקה ובריאה שתעזור לנו להתמודד עדכני אפק אותו היום עסקנו באלו דיגיטלית כדבר הבא עם האורחים שלנו ד"ר שרה נפתלי תודה רבה ראש בית הספר להנדסה רפואית באפקה והאחים איה ליפשיץ ו-4 ובועז ליפשיץ תודה  שותפים מייסדים בקרן ההשקעות הרגיל ותודה לכן ולכם על ההאזנה כדי לשמוע את הפרקים הבאים יירשמו לפודקאסט בספוטיפיי גוגל אפל דיזל או ביישומון האהוב עליכם אני עידו קינן לידות