פודקאסט מדברים הנדסה- פרק 36

דובר 1: סוף הלימודים הם נורא נורא תיאורטיים, והיה לי חסר לעשות משהו משמעותי, אמיתי, שיכול גם לתרום לעשות את הקצת מעבר, והתוכנית נתנה לי בדיוק את הפלטפורמה. כל הפרויקט שעשינו, באמת, אנחנו עשינו מפוני העוטף שנה של מלחמה. פלטפורמה מדהימה לקחת דברים שאנחנו למדנו, יודעים, ושלא יודעים, ולממש אותם, שזה...

אני לא חושבת שיש מקום אחר שאנחנו יכולים לעשות את זה בפלטפורמה אקדמית. והיום נדבר על התוכנית שמאתגרת את הגבולות של מה אפשר לעשות תוך כדי התואר.

דובר 2: אני גל רדיה, אני לומד אנצה תוכנה בשנה רביעית, וזאת.

דובר 1: ואני, ליאל ביטון, אני לומדת מדעי המחשב, שנה שלישית.

דובר 2: שנינו בעצם נמצאים בתוכנית SmartApp, שזו תוכנית תלת שנתית. אני נמצא בשנה האחרונה שלה.

דובר 1: גם אני נמצאת בשנה האחרונה שלה, בגלל שמדעי המחשב עושים שלוש שנים.

דובר 2: ולא ארבע.

דובר 1: בעצם אנחנו משלימים את השנה הראשונה שלישית של ה-SmartApp, בשנה השלישית שלנו.

דובר 2: בעצם השנה הראשונה זה בעצם יצירת פרויקט הנדסי, שלכל שנה יש בעצם משאי כללים משלו. השנתון שהיה לפניי, זה היה בעצם בית מוזיקלי, משהו כזה, אם אני זוכר נכון. והשנתון שלי, זה היה יצירת פרויקט עם אנרגיה מתחדשת.

דובר 1: ואנחנו עשינו חיבור מחודש של הקהילה, של מפוני העוטף.

דובר 2: פרויקטים ממש ממש מגניבים. בשנה השנייה, אנחנו בעצם יוצאים לתעשייה, וקבלים טיפה ידע ומושג בעצם איך זה באמת לעבוד בתעשייה, וכל סיום מפגש, בעצם מי שנמצא שם, בדרך כלל בגיר אפקה, נתן לנו אתגר או משימה, להציג אותו בשבוע לאחר מכן. שזה אתגרים מאוד מאוד יפים, מאוד קשוחים, מאוד מעניינים.

ממש ארתי.

דובר 1: אני מחכה להתחיל את זה השנה.

דובר 2: ואני כרגע בשנה האחרונה, אז יש לנו בעצם קורס, שבעצם גם את לוקחת אותו, שזה יזמות עסקית. שבעצם לומדים איך נוצר סטארט-אפ. נחכה לזה.

דובר 1: נעשה אקטון ביחד.

דובר 2: כן.

דובר 1: גל, איך שמעת על התוכנית?

דובר 2: אני שמעתי על התוכנית באמת ביריד מועדונים, שהיה בשנה הראשונה. זה היה, אני זוכר שהיה את החלל, היה מלא כמה מועדונים שמאוד עניינו אותי. אז הסמארט-אפ ישר, אפרת משכה אנשים, כמו שהיא יודעת.

וזה בעצם נתן תחושה של אתגר ורצון לדחוק לגבולות כזה. שבעצם כמה שיותר לדעת, כמה שיותר לנסות. עניין אותי אתגר, רציתי לראות איך זה.

אז ישר נרשמתי. ומהר מאוד הבנתי שזה משהו שהוא מאתגר, מעניין, ו...

דובר 1: שונה.

דובר 2: שונה לגמרי עם כל דבר אחר. אז ליאל, מה גרם לך לגיש מעמודות?

דובר 1: מה שלי היה חסר, זה עוד קצת משמעות, עוד קצת התעסקות במה שאנחנו עושים. סוף הלימודים הם נורא נורא תיאורטיים. והיה לי חסר לעשות משהו משמעותי, אמיתי, שיכול גם לתרום לעשות את הקצת מעבר.

והתוכנית נתנה לי בדיוק את הפלטפורמה. כל הפרויקט שעשינו, באמת אנחנו עשינו מפוני העוטף שנה של מלחמה. פלטפורמה מדהימה לקחת דברים שאנחנו למדנו, יודעים, ושלא יודעים, ולממש אותם.

שזה... אני לא חושבת שיש מקום אחר שאנחנו יכולים לעשות את זה, בפלטפורמה אקדמיית. וכל בן אדם שאני מספרת לו על זה, מאוד מופתע.

כולם אומרים לי, וואו, באקדמיה אפשר לעשות את זה? נותנים לכם לעשות את זה במכללה?

דובר 2: זה תחושת סיפוק.

דובר 1: זו הסיבה. כן.

דובר 2: איזה קישור חדש פיתחת בתוכנית? ואיך את תוכן להתערמת לך בלימודים?

דובר 1: הקישור החדש שפיתחתי, זה כל הנושא של סידור זמן. כשהתחלנו את הפרויקט, אין מה לעשות, אנחנו צוות של חמישה אנשים, כל אחד לומד בשעות שונות, צריך לעשות פרויקט ביחד, כל אחד לומד במסלולים שונים, לא רק שעות שונות. מאוד מאוד מאוד מעורבה, והיינו צריכים לעשות סידור זמן ברמה הכי גבוהה כדי לקדם תהליכים.

וזה אחד משמעית קישור שרכשתי לעצמי, ומעבר לזה שהתוכנית תורמת לי בלימודים, בגלל שאני למדתי בעיקר בתוכנית עצמאות. עצמאות לימודית אפילו, אני אקרא לזה, כי נאלצתי ללמוד דברים לבד. ופתאום הקורסים לא בהכרח כל כך מלחיצים אותי.

אני יודעת שאם למדתי אלמנטים בהנדסת חשמל, אני יכולה גם ללמוד קורס בתחום שאני מכירה. ספר לי על פרויקט או משימה שממש דחפה אותך מחוץ לאזור הנוחות.

דובר 2: הפרויקט שנראה לי זה היה הפרויקט שעשינו בשנה הראשונה שלי בסמארטאפ. כי בעצם הפרויקט שאנחנו עשינו, זה היה פרויקט של... זה בעצם הדמעה של הכוח של השמש על ידי מזרקה, שבעצם ככל שהזווית יותר מתאימה לשמש, המזרקה פועלת חזק יותר.

אז בעצם המטרה הייתה של לתת לכמה ילדים לשחק עם זה, זאת אומרת להסתכל איך עובד הפאנל סולרי, איך עובד בעצם הזווית עם השמש, אם יחסים אותה, מה קורה, וזה יוצר סקרנות בעניין. הקטע של הפרויקט הזה לא היה שום קטע תוכנתי, אז לא הרגשתי שאני יכול לתת משהו מהכלים שלי. אבל זה מה שכן גרם לי טיפה לצאת מהאזור שלי ולהבין מה אני כן יכול לעזור.

אז אם זה ניהול של תקציבים, אם זה ניהול של זמן או דברים כאלה, אבל פתאום אני רואה את עצמי ומנסה להדפיס את התלת מימד, שאני בכלל לא ניסיון בזה, אבל זה מעניין, זה כיף.

דובר 1: גם הייתי עושה כמה ניסויים כאלו.

דובר 2: זהו, הניסויים האלה זה מה שכיף, כל ההפתעות האלה שמגלים בדרך.

דובר 1: ואיך אתה מצליח לשלב בין דרישות התוכנית לבין הלימודים בפועל?

דובר 2: זה דורש הקרבה, זה קשוח. חד משמעית, יש מחסור שעות שנה, אי אפשר לברוח מזה. במיוחד כשרוצים לשמר על קשרים עם חברים, בזוגיות, במשפחה, או חברים אפילו מהלימודים, זה משהו שהוא מאוד קשה להתמודד איתו.

גם זה בשנה השנייה שיש את הפרויקט הגדול הזה, אז זה שנה מאוד עמוסה, עם מלא עבודות, מלא פרויקטים, ואתה רוצה בעצם להמשיך כבל ציונים טובים, אבל צריך לדעת שלפעמים צריך לוותר קצת על דברים. וזה כן דורש בישר קצת פחות. אבל מה שאני בעיקר עשיתי זה בעצם הצבת משימות גדולות למשך דוגמה שבוע, שבועיים, שאני יודע שאני אצטרך לעמוד בהן.

וזה בערך ניהול זמן יחד עם שעות שנה. איך היית מגדירה מצוינות היום לעומת לפני התוכנית?

דובר 1: אני לא חושבת שהגדרתי מצוינות לפני התוכנית כציונים, אבל כן אני חושבת שזה עוד יותר חיזק את דעתי בנושא. אני לא חושבת שמצטיינים הם מי שמקבלים 100 במבחן. אני חושבת שמצטיינים הם אנשים שרוצים ללמוד עוד, להעמיק עוד, כל היום חוקרים ומאתגרים את עצמם.

בסוף בן אדם שלא מאתגר את עצמו נשאר בנקודה נורא סטטית, ובעיניי מצטיין הוא מי שיודע לאתגר את עצמו, לקחת על עצמו אתגרים חדשים, ופשוט להתחיל, ופשוט לעשות וללמוד, זה חלק מזה.

דובר 2: מסכים לגמרי.

דובר 1: טיפ הזהב. איזה טיפ היית נותן לעצמך בתחילת הדרך או שחבל שלא ידעת קודם?

דובר 2: כנראה שזה בעצם לא יילחץ כשהאחרים רצים מהר יותר. כי לפעמים זה יוצר את הלחץ הזה של חברים שלך מסיים את המטלה לפנייך, או אפילו התחילו את המטלה הבאה, או מתכוונים למבחן חודש אפילו לפני, וזה יוצר כאילו מצב של מאת פחות טובה. זה לא מה ששאמור לדאוג עליו.

כל אחד יעשו את זה בקצב שלו, אתם יעשו את זה בקצב שלכם, זה ממש לא נורא בכלל. כל עוד אתם מגיעים למטרה שלכם ולמשימה שלכם, זה בסדר לגמרי. לא יילחץ שאחרים יראים את זה.

דובר 1: הטיפ שלי היא להתרכז קצת יותר בתוכנית. אני חושבת שאגב, אפרת וחדן אומרים את זה ברעיון, אבל כל נושא החוסר ודאות הוא משהו שהרבה פעמים אנשים נתקלים באיזשהו חשש בכל הנושא הזה. אני גם אסביר, כשאנחנו מתחילים את הפרויקט בשנה הראשונה, יש לנו אפס ודאות.

סמסטר א', אנחנו בכלל לא יודעים מי נגד מי, וסמסטר ב', מתחילים את כל הנושא הפונקציונלי, ואיך עושים דברים שאנחנו לא למדנו, איך עושים דברים שאנחנו לא יודעים. והחוסר ודאות הזה הרבה פעמים יכול להלחיץ ולשתק ולא תמיד לגרום לעצמנו לפעול, אבל אני חושבת שזה הטיפ הכי טוב שלי, לתת לזה לקרות. פשוט לזרום עם זה, לא לפחד מהחוסר ודאות, לקחת את זה בכיף, ובעיקר לקחת מזה גם מה אני לומד מזה, איך זה מקדם אותי, ולא להתעסק בכמה אני אולי לא יודע משהו.

דובר 2: זה אמת, שאני זוכר שגם אצלי, זה בשנה שהיה לי את הפרויקט, היה לנו חוסר ודאות מטורף, שלא ידענו איך זה נראה, מה לעשות, מה המטרה, מה התוצר הסופי, ואני מסכים לגמרי שזה משהו שהוא, החוסר ודאות זה משהו שקשה, מיוחד לסטודנטים שרוצים לדעת כמה שיותר, ולהכין את עצמם.

דובר 1: ויותר מזה, עוד טיפ בנוגע לפרויקט, לא להתאהב במה שחשבנו עליו בסמסטר א', כי מה שחשבנו עליו בראש ודמיינו בסמסטר א', 99% שלא מה שיהיה התוצר הסופי, זה ייראה אחרת לגמרי, וגם לא לפחד מזה שצריך לשנות דברים בדרך, ואולי צריך לעשות משהו שחשבנו עליו, לעשות אותו קל יותר, כדי שנצליח בכלל לתפקד את זה גם תוך כדי תואר לא פשוט בכלל.

דובר 2: בהתחלה חולמים בגדול, ואז מנסים כמה שיותר לטעים למה שיש לנו.

דובר 1: כן.

דובר 2: נהיה איזה משהו שחשבת עליו משהו בהתחלה, לפני שהתחלתי ללמוד, אבל ברגע שהתחלתי ללמוד, הבנתי שהוא שונה לגמרי.

דובר 1: טוב, זה משהו על עצמי. אני הייתי בטוחה, שכשאני אלמד מדעי המחשב, אני נורא נורא אתעניין בכל תחומי הייצוב, פיתוח אפליקציות, פיתוח ווב, שזה גם חלק מאוד גדול בתעשייה היום, ונוכחתי לגלות שאם הקורסים, זה לא כל כך מה שמעניין אותי, דווקא מעניין אותי התכנות, אני אקרא לזה ה-appropriate, אצלנו קוראים לזה back-end, לפי שורות קוד, ואני בן אדם רגוע ושמח, אבל אם אני צריכה להתחיל לעצב משהו, יהיה לי הרבה יותר קשה להתעסק עם זה, וזה לגמרי הטוויסט שלי, כי זה אחד הפתיע אותי על עצמי, וזה גם הפתיע את הסובבים אותי, כי אני בן אדם מאוד יצירתי, אני אוהבת לעצב דברים, ופתאום אני בכלל בצד השני של המוזנאים וכל מה שקשור לתכנות.

דובר 2: בעצם לפני כן כן התנסית בפרונטנד?

דובר 1: מעט מאוד, בתיכון, קצת הכנתתי, אבל באופי שלי חשבתי שזה, ילך מאוד לשם, כל הבית שלי זה הפינטרסט והעיצובים וכל מה שכלול בזה, אבל כשזה היה קשור, נהיה קשור לתכנות, זה בכלל לקח אותי לכיוון השני לגמרי, הקיצון השני. אז אצלך היה איזה רגע שהרגשת וואו, זה התחום שלי?

דובר 2: נראה לי שכן, היה לי את הרגע הזה שבעצם, אני זוכר בקורס של מערכות הפעלה, עם אדר בינסקי, זה היה בעצם לראות איך הכל מתחבר, איך בעצם כל מערכת הפעלה עובדת, שזה משהו שבעצם די מרתק, כי אם עכשיו משהו אחד לא עובד, בעצם הכל קורס, ואיך הכל נבנה אחד על השני, איך הכל קשור אחד לשני, זה בעצם גם יוצר תחושה של אי אפשר אף פעם לדעת הכל. אפשר לדעת חלקים, אבל זה מרכיב בעצם תמונה שלמה. זה משהו שהוא מאוד מאוד מעניין, וזה גם נהיה בעצם נושא מאוד גדול מהפועלת גמר שלי, וזו תחושה חזקה של ללמוד כמה שיותר, זה מה שאני הכי רוצה, זה מה שאני הכי שואף להיות בו, לדעת כמה שיותר, ולהיות מצטיין למה שאני יודע.

אז לראות בעצם איך הכל בנוי, ואיך הכל מתחבר, זה משהו שהוא מאוד מרתק.

דובר 1: גם אצלכם העבירו את הדיסקים בשיעור?

דובר 2: כן, את הדיסקים, את כרטיסי מסך, זה דברים כיפים, דברים מעניינים לראות את הכל.

דובר 1: טוב, אז בטוח ניפגש בימי חמישי, ביזמות עסקית, ויצאנו לעשות איזה אכתון ביחד.

דובר 2: נכון, היה ממש כיף, היה כיף לדבר איתך, להכיר אותך. אנחנו נתראה באכתון.

דובר 1: אנחנו נתראה.

דובר 2: ויהיה לנו ממש כיף. תודה.