פודקאסט מדברים הנדסה- פרק 35

דובר 1: שם הרגשתי כזה וואלה, לשם אני רוצה להשתייך, כאילו אני רוצה להיות סטודנט שיכול לעזור גם לאנשים אחרים, לתת מהידע שלי, לעזור לסטודנטים אחרים ובאמת לקדם את כולם. והחוויה הזאת של להשתתף בתחרות, שיש לך גם חבר'ה שלך של המועדון, שאיתך באיש ובמים גם הם מנטורים ועוזרים אל השאר הזה, כאילו אתה מרגיש כזה וואלה, אני מגיע ממקום טוב, יש לי לאן לשוף. מדברים עם הנדסה.

הפודקאסט של אפקה. המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב. היום אנחנו נדבר על החיים שאחרי השיעורים, אז אני איטאי, סטודנט שנה רביעית להנדסת מכונות, מועדון הרובוטיקה של המכללה.

דובר 2: אני בן אלתי אני סטודנט במסלול המואס לתואר ראשון בתואר השנים בחמש שנים. סיימתי תואר ראשון השנה ואני עכשיו בשנה השנייה של התואר השני בתואר השנים באנרגיה, ותואר ראשון בהנסת מכונות, ואני במועדון הרכב.

דובר 1: אז ספרי קצת על המועדונים ששניכים אליהם. אז מועדון רובוטיקה, באמת מועדון הכי ותיק במכללה, היה כבר קרוב לשמונה שנים. באמת מה שמיוחד בו זה שיכולים להתקבל עליו סטודנטים מכל דיסציפלינות.

זאת אומרת, לא משנה אתה לומד בנסת מכונות, חשמל, תוכנה, תעשייה וניהול, אתה יכול להגיע למועדון שלנו בידיים פתוחות. באמת המועדון הזה, חוץ מזה שהוא ותיק, אז הוא גם מנועל רק עליהם לסטודנטים. מי שהקים אותו בחרו בשם בניה, שכבר סיים גם את התואר השני, ובאמת ממשיך ללוות את המועדון, עד היום מביא איזה מקור ידע מאוד מאוד חזק, הוא ועוד החבר'ה שהם באמת הקימו איתו, שעד היום גם מגיעים למפגשים.

כל שנה מגייסים עוד חבר'ה חדשים, שהם בדרך כלל משנה שנייה או שנה ראשונה, תלוי, ממש מלמדים אותם הכל מאפס, זאת אומרת אנחנו לא מצפים לאף אחד שהגיע עם ידע קודם, ממש אנחנו מלמדים אחד את השני, את כל יסודות הרובוטיקה, אם זה תוכנה, אלקטרוניקה, מכניקה, ומשאר המשיכים לפרויקטים היותר גדולים, אם זה תחרויות, אקטונים, פרויקטים שהם ככה יותר כבדים וארוכי שנים. אני עצמי הגעתי למועדון ככה, שמעתי על המועדון עוד לפני בכלל שהגעתי ללימודים, זאת אומרת דיברתי עם חבר שעמד פה במכללה, כזה עשיתי להבין, טוב סבבה, יש קורסים, אוקיי לומדים, אני לא יודע בעצמי מה אני רוצה לעשות אחרי התואר, מה עכשיו, מה עושים עם זה? אז הוא סיפר לי על הסמארטאפ, המעדון המציינים של המכללה, על כל מיני דברים, אז הוא סיפר לי על המועדון הרובוטיקה, וזה הניצוץ שהיה לי, באמת זה כאילו, אמרתי טוב, אם אני הולך ללמוד במכללה, למכללה להנדסה, אני הולך להצליח למעדון סטודנטים.

אז הגעתי, חיפשתי כבר עוד בהתחלה איך נחשמים, באמת איך שפתחו את ההרשמה, ממש, אני חושב שבין הראשונים, שנה א' כזה, זה הדבר היחיד שככה שמתי נגד עיניי, ובאמת מאז זה ממלא את החיים שלי בצורה כאילו מטורפת, אני מגיע בכל המועדון, בכל זאת אני לא יודע איך אני לומד, אבל בעיקר בשביל זה.

דובר 2: ומעודון הרכב קם לתחייה לפני שלוש שנים, התחלנו אז באותו תקופה, רצינו לבנות פורמולה סטודנט, זה פרויקט ענק, גדול, מתאים לקבוצות שיש בהם סטודנטים כבר מנוסים, אנחנו לא היינו שמה, אז המכללה אמרה לנו בואו תתחילו בפרויקט קטן, התחלנו עם אורנה אחת, רכב סולרי, שאנחנו מציגים אותו בארץ, זה הרכב הסולרי הראשון בישראל, ומפה הגענו למצב שיש לנו מותג, אפקה מייצרת רכב סולרי, והחלטנו שאנחנו ממשיכים הלאה. לפני שנה התחלנו בפרויקט חדש של אורנה שתיים, של רכב סולרי תחרותי, כל השנה האחרונה והשנה הנוכחית ימוקדו למחקר מעמיק, בין אם זה איך לבנות השלדה, מאיזה חומרים, המעטפת, מאיזה חומרים, מי יעצר לנו, מי יבנה אותה, כמה סטודנטים, איזה סטודנטים, אנחנו ממש מכילים את כל הסטודנטים מכל המכללה, בין אם זה מנסה חשמל, תעשייה וניהול, מכונות, מדעי המחשב, הכל לטובת פרויקט אחד גדול ומוארך, אפשר להגיד בעולם, בתעשייה של הסולרי. המטרה היא לבנות רכב סולרי ולנסוע איתו ממש 24 שעות במסלול מרוצים. אנחנו כרגע מכוונים למסלול מרוצים בבלגיה, בזולדר, ששם היינו לפני חודשיים, ראינו את המסלול, היינו בתוך המסלול עצמו, שאלנו שאלות, התעניינו בקבוצות, דיברנו עם הקבוצות, דיברנו עם המארגנים, באמת הייתה חוויה ממש יוצאת מן הכלל, גם היחס כלפינו היה מדהים, אפילו הזכירו אותנו בסוף בטקס הענקת פרסים על קבוצה מישראל, שהגיעה אולי לא לתחרות, אבל לצפות מהצד ולשאול קצת שאלות.

מאוד התלהבו מזה שאנשים באים ורוצים ללמוד, והיינו שם כדי להציג את המקום שלנו מישראל ואת הדילמות וההחלטות שאנחנו לקחנו ועשינו. וגם אתם אמורים לנסוע עוד פעם במהלך השנה נכון? אז אנחנו נסע, אנחנו מכוונים לתחרות ב-2026, תחרות ששוב פעם תהיה בזולדר בבלגיה, לשם אנחנו מכוונים את הרכב ובונים אותו, ומתים אנחנו נראה אם יש עוד תחרות בעולם, אם זה מתאים לנו, אנחנו או שנגיע או שנצפה מהצד, נראה איך אנחנו מקבלים עוד אינפורמציה.

דובר 1: זאת אומרת, יש לנו המון מה ללמוד מכם, מההתנסות הזו שלכם. גם אדון רובוטיקה עכשיו בדיוק נכנס להשתתף בתחרות שקוראים לה רובובוט, תחרות בינלאומית שקורות בארצות הברית, שבעצם המטרה זה לבנות איזשהו סירה שהיא סירה אוטונומית, שיודעת לבצע כל המשימות, כמובן בלי שמישהו צריך לטפל אותה עם שלט, לגמרי על בסיס תוכנה זה זיהוי תמונה. התחרות הזאת, השנה בגלל המלחמה לא הצלחנו להיכנס, אנחנו גם מתכוונים לעשות די דומה מה שאתם עשיתם, לנסוע לתחרות רק כדי לצפות, לראות מצד, להיכנס כקבוצה מתחילה, שהמטרה זה באמת שנה אחרי זה להשתלב בתחרות הכללית, שכבר הגיע עם סירה מוכנה והכול, אנחנו עדיין בשלבים של טכנון, סקר ודברים כאלו.

אני ממש מקווה שגם נגיע למעמד הזה, ולגמרי זו שאיפה שלנו גם. אתה רוצה קצת לספר איך המועדון מתחבר למה שלומדים בכיתה? איך משלבים את המועדון עם הלימודים?

דובר 2: בגדול כל סטודנט שלומד דיסציפלינה מסוימת, כנראה ורוצה לעשות את הדיסציפלינה שלו. אצלנו במועדון אנחנו רוצים שגם אנשים יתעניינו בדיסציפלינות נוספות, כלומר זה שאתה למדת מכנית זה לאו דווקא שתהיה משהו קשור למכנית של טכנון ועיצוב ובנייה, אלא תלך לחשמה, תלך לגיוס כספים, משהו שייתן לך ערך מוסף בתחום נוסף. זה די מתחיל לקרות עכשיו, התחלנו בגיוס מסיבי של סטודנטים, יש פנייה ללא מעט מקצועות, לא משנה מאיזה תחום אתה, כדי באמת לתגבר ולהגביר את הסטודנטים ולתת להם ערך מוסף, משהו שלא מתקבל אולי במהלך הלימודים עצמם, אלא מתקבל מזה שאתה מגיע למעדון, אתה חווה את הקשיים, את ההצלחות, את האתגרים שאנחנו עובדים בפניהם, מקבל את החניכה מהסטודנטים הבוגרים, הסטודנטים שנמצאים איתך, המנחים שבאים מן החוץ, יש פה איזה חיבור כלשהו שמאפשר לך, גם אם אין לך ידע או איזה תשתית כלשהי, אתה יכול עדיין להתחיל באיזה משהו וללמוד ולהגיע כאילו ל-100% תוך באמת זמנים מאוד קצרים, כי יש כל כך הרבה מעטפת מסביבך.

גם המרצים במכללה עצמם הם שותפים כאילו לפרויקט, כל מרצה שהוא מומחה בתחומו אנחנו יושבים איתו ומתייעצים איתו, זה משהו שהוא כרגע בגלל שאין לנו ידע וניסיון זה מאוד נחמד לשמוע עוד קצת על תחום מסיים שלמדת בכיתה ולמדת קצת כי לא היה זמן או כי זה לא חלק מהסילבוס, אבל פתאום המרצה פתאום מרחיב לך ומלמד אותך ומפנה אותך, ומתייעצים מאוד בעל מקצוע ופתאום אתה כאילו מגיע למעטפת שלמה של רק לעשות את הפרויקט הזה, רק לבוא ולסייע לסטודנטים. נגיד מגיע מהנדסה מכנית אני אכלך להתעסק בדברים של חשמל ותוכנה? מה שמעניין אותך אתה תעשה, כי בסופו של דבר הסטודנטים הם אלה שמניעים את המועדות ומפעילים אותו כמו אצלכם, הפנייה למרצים ולמנחים מבחוץ זה כדי שנוכל במקום שיהיה הרבה לימידה עצמית וכנראה שחלק מתוכה לא תהיה נכונה, אתה הולך מראש למומחים, כמובן שמתוך זה אתה צריך לנתח ולהתחיל לפרק כל דבר, אבל אנחנו נמצאים בתהליך שהוא לימידה מאוד מהיר ולכן הפנייה למרצים ולמומחים היא מאוד חזקה וקריטית אצלנו במועדון.

דובר 1: מגניב, זה גם עובד די דומה, אנחנו באמת מלמדים אחד את השני, זאת אומרת ממש סטודנט שהתחיל לעשות פרויקט או חוקר איזשהו נושא, הוא בעצם לוקח את כל מה שהוא למד במסגרת הסמסטר במועדון, נגיד הוא בנה איזשהו רובוט שמשלב אלמנטים של בקרה, אלקטרוניקה, תוכנה, הוא בעצם מעביר לשאר החברה את מה שהוא בעצם לימד, סתם יש לנו בחור בשם ניר, הוא חקר איזשהו רובוט של DJI שהוא גם הצליח לפרוץ אותו, הסביר לנו בדיוק מה התהליך שהוא עשה, איך הוא לימד את עצמו, לעשות את זה הוא בעצם נתן לנו בסוף את הכלים, הוא הכבין אותנו למה הדברים שאנחנו יכולים לעזר בהם לפרויקטים העתידים שהמועדון יעשה, ומה שמגניב זה, זה קצת מעבר למה שמנהלדים אותך פה, המכללה, המכללה נותנת לך את הבסיס להכול, דרך אגב זה כל תחום לימודים, נותנת לך את הבסיס, אבל מעבר לזה, להיות טוב בתחום שלך או לדעת קצת מכל מולם, זאת אומרת שאתם מעבירים אחד לשני כאילו זה... המידע הזה שאנחנו אומרים, אבל זה גם כאילו המכה הזו שאנחנו עושים, אנחנו מעמיקים במה שמעניין אותנו את הסטודנטים, אז כאילו אתה בהכרח מביא לחבר'ה למועדון את האימפוט שלך, את האימפוט האישי שלך, וזה באמת הדבר שאותי מאוד כאילו אני גאה בו גם, שאני לא רק מעביר איזה משהו יבש, אני באמת מלמד את החברים שלי למה שמעניין אותי, אם יש איזה שהוא בקר חדש בוועדה אקטיבה, למדתי אותו, אני נותן את זה לחבר'ה שלי וגם נקבל לזה חזרה, בכללי המועדון, לפחות מועדון רובוטיקה הוא נפגש כל השנה, זאת אומרת גם בסמסטר קיץ, נפגשים אחת לשבוע בדרך כלל, בימי חמישי משבע עד אחת עשרה, שכמובן בתקופות המבחנים אנחנו קודם כל לימודים, הדממה, אבל זה המפגשים, אבל העבודה היא נעשית כל הזמן, זאת אומרת אנחנו כל הזמן, כל הזמן בתהליך של זה, של עבודה, אם זה על פרויקטים קטנים, פרויקטים רוחביים של כל המועדון, אז כל השבוע, אם זה עבודה עצמית בבית, על חקר ועוד מידע ועוד דברים, אבל גם, אם אנחנו צריכים זה לפגש, אנחנו עושים את זה גם במאחר השבוע, איך זה אצלכם?

אתם, יש לכם מפגש בשבוע?

דובר 2: בגדול יש מפגש בשבוע, שזה מפגש סטטוס, לא מפגש עבודה, העבודות הן יותר בצוותים, צוות של דעה, מעטפת, חשמל וכן הלאה וכן הלאה, כל צוות מוריד לעצמו את המשימות על בסיס הפרויקט ועל בסיס הכיוון של שם אנחנו הולכים עם הרכב, בגדול אחרי תקופת מבחן אחר שנגמר, שנקרא המבחן האחרון, אנחנו די באים לפה, מצאת החמאץ, צאת הנשמה, עושים לנו ערכות בוקר בבוקר, מתחילים לעבוד כאילו באמת ראש בתוך הספר ויאללה, כאילו להוציא מידע, להוציא דברים, כל מי שיכול להגיע אנחנו פותחים את זה כאילו לכל המעדון, אנשים מגיעים ונהנים וחוקרים ולומדים איתנו, יש לנו את המתחם שלנו, הסדה, נמצאת מאחורי המכללה, אנחנו קיבלנו את כל הציוד שנדרש מטעם המכללה, עכשיו עבורנו ארגזי כלים, רתחות, דיסקים, ג'קסונים, כלי עבודה פשוטים, כאילו הכל רק כדי שנוכל להיות עצמאיים, אנחנו רק קונים חומרי גלם ויאללה עושים איזה משהו.

דובר 1: זאת אומרת להגיד תודה לאופק, לקארן ואורית המאממות שתמיד איתנו.

דובר 2: מרכז אופק תודה על הרצון לבוא ולסייע והתרומות, לא יודע אם זה נקרא תרומות כספים אבל ההשקעה בסטודנטים וההבנה שיש פה משהו גדול ובאמת שווה לתת ולהשקיע. עבודה, שלחו אותנו עכשיו לחור לפני חודשיים לבלגיה, זה לא מובן מאליו, זה היה בתקופת המלחמה, היינו אמורים לנסוע במה שנקרא במרוקס טיסה אחת ישירה, יום לפני ביטלו כל הטיסות, המכללה היה לה חשוב שנגיע, מה זה חשוב ברמה שהיא פיצלו אותנו ל-4-5 טיסות קונקשיינס, וחלק טסו יום לפני, חלק יום אחרי, כל אחד, אני טסתי לספרד, ההוא טס לבלגיה, ההוא טס לדרום איטליה, כל אחד למקום אחר, ולסוף נפגשנו, וזה היה באמת כאילו, זה לא מובן מאליו, שהמכללה באמת תומכת ככה בסטודנטים.

דובר 1: ואני אשאר אותך עם נוצרות חברויות, ואתם צריכים ככה, קצת מעבר למועדון, אבל נשמע שכן, שאתם מאוד מאוד מחוברים.

דובר 2: לא, יש הרבה מעבר למועדון, זה לא רק המועדון עצמו, בדיוק לפני שבועיים התחתנתי, וכל חברי המועדון, הגיעו לחתונה ועשו לי שמח, הם נשארו אפילו עד הסוף, כאילו מה שנקרא, נקינו את העולם ביחד, זה חברים, ואני רוצה להאמין שזה יהיה לכל החיים, ולא פתאום נגמר הלימודים, וכל אחד הולך לדרכו. אנחנו באמת נפגשים הרבה, בין אם זה בטלפון, ובין אם זה פיזית במכללה או במקום אחר, עושים הרבה גיבוש למיניהם, אנחנו באמת אחד עם בתוך השני, זה כבר מעבר לסתם סטודנטים שלומדים, ועושים איזה פרויקט, זה כבר חברותה.

דובר 1: לגמרי, זה מתבקש, גם אצלנו זה אותו דבר, אנחנו מעבר למפגשים, גם כבר נפגשים אחרי, כי אתה רוצה את החוויה, יש לך כבר את השפה המשותפת, אתה נהנה עם האנשים האלו, אבל זה חלק, זמן לא מבוטל איתם. אצלנו אנחנו עושים מפגשים כזה בבתים, בעיקר בתחילה סוף סמסטר, כזה פתיחת סמסטר, סוף סמסטר, עוד לא עצמנו לטוס לחול ביחד, אבל זה גם יקרה בעזרת השם. זהו, אני ממש, כאילו לפני המלחמה, ככה היה לנו גל כזה טוב, המלחמה קצת, נראה לי לכולם, מתנה את הסיפור, כן.

כן, קצת מתנה את זה, אבל עכשיו אנחנו על הגל, לחזור חזרה באמת לפעילות אקסטרה האלו, אם זה הרצאות חוץ, מפגשים חברתיים, מעבר לפיצה שמקבלים בכל זה, אחרי הסמסטר. איך באמת להיות חבר במועדון, גם תורם לקורות חיים, לחיים הנוספים שיש לנו מחוץ למכללה. אני עצמי הייתי ולא מעט רעיונות, אז אני ככה, ויודע לספר מה עברתי.

בעיקרון אתה מכיר, אתה סטודנט שמגיע בסוף לרעון עבודה כסטודנט, אז אין לו איזושהי היסטוריה עשירה להציג, ומלא מלא פרויקטים מאחוריו, אז לספר על הפרויקטים ועל מה שאתה עושה במועדון. ואיך מתייחסים לזה בשוק העבודה, נקרא לזה, זה שהיית במועדון ולא הלכת לעבוד. אז קודם כל זה כאילו להתחיל לספר על משהו שבאמת יש לך איזה פשן אליו, השאר המראיין רואה כאילו שיש לך את הזיק הזה בעיניים, שכאילו אתה מתחיל לספר לו על פרויקט שעשית, ואיך עשית אותו, ומה למדת מזה, וזה כאילו, אין לך ניסיון עבודה, אבל כן יש לך ניסיון לדברים, וזה נותן לך יכולויות אחרות, יכולת ללמוד, לחקור, באמת אתה נותן למראיין שלך גם להבין שאתה, לא בן אדם שבא רק לעשות את מה שבתוך הריבוע, וללכת הביתה.

זאת אומרת שחוקר מעבר, שרוצה באמת לתרום. אני חושב שזה קודם כל יתרון מפני עצמו, מעבר ללכתוב את השורה הזו בקורות חיים עצמם. בכללי המועדון עצמו, בגלל שזה גם דומה אצלכם, אנחנו נוהגים בתחומים שהם מולטי-דיסציפלניים, זה כאילו, אתה מתעסק גם בחשמל, גם בתוכנה, ואתה בכלל מעמדותה מכנית.

אז כאילו, זה נותן עוד ערך מוסף למעסיק שלך כעובד. אתה בסוף בא עם עוד ידע שהוא קצת יותר גדול, איך גם אינטגרטיבי, איך כל דבר מתחבר. שמשימות לא מפחידות אותו, לא משנה מה המשימה.

לא משנה מה המשימה, ולא משנה גם אם אני לא יודע עכשיו, איך עושים אותה, יש לי את היכולת, את הכלים, לחקור וללמוד, ולהצליח בזה גם. איך זה אצלכם?

דובר 2: אז בגדול אצלנו יש הרבה ניסיון, אנחנו, כאילו אמנם אנחנו לא עובדים, אבל העבודה במועדון, בפרויקט עצמו, הוא די דומה לסטארט-אפ. אתה עומד תחת לוז מסוים, יש לך תקציב, צריך לו לעבור אותו, לעמוד בזמנים. מה שאתה עושה משפיע על חבר שלך, לא הגשת בזמן, זה בסוף דופק את כל הקבוצה.

אתה באמת, יש פה כן את הערך המוסף של הניסיון בשטח, כי בסוף השבוע אנחנו כן מתכננים דברים שהם מכנים. אני לדוגמה תכננתי יותר משלוש, ארבע חלקים ברכב אורנה אחד, חלקים שבאמת, חלקם שהלכנו ליצור CNC, וחלקם ייצרנו אצלנו בסדנה. זה די בגדול מה שיחכה לי בסוף השבוע בעתיד, בעבודה כלשהי, בין אם זה התכנון עצמו של החלק, ההוצאה לסרטות, הליווי של חלק במפעל.

כאילו, הגעתי למפעל וסברתי למפעל מה אני רוצה ואיך אני רוצה, וכאילו, היה פה חוויה כאילו, שלא חווים ביום יום. כאילו, אם אתה לא חלק ממועדונים, או חלק מזה שתשאל שאלות ותתעניין, זה לא יקרה. אין מה לעשות.

אנחנו הרבה יוצאים לתעשייה, כי התעשייה היא בסופו של דבר יותר מבינה ויותר, יש לה את הידע, מה שלפעמים אנחנו צריכים וחסר לנו, ויצאנו לכמה סיורים כתוצאה מזה שאנחנו במועדון, בתעשייה, כדי להבין אם אנחנו נעשה את זה אצלנו, אצלהם, במקום אחר, מה הטכנולוגיה שאנחנו רוצים, כדאי, לא כדאי. אז אצלנו כן, זה משהו שהוא יכול להשפיע לך, כאילו, הוא יכול לתת לך את הניסיון, משהו שבמקומות אחרים כנראה אין, אבל זה שווה את זה.

דובר 1: גם אצלנו זה כאילו, דיברת, העבודה צוות הזאת, זה דבר שלא נלמדים אותך בשום מקום. אם אתה לא מתרגל את זה וחי את זה, מה שאנחנו עושים כאן, אתה לא תדע, לפעמים גם המעסיק שלך...

דובר 2: קשה, קשה בחוץ לעשות את זה.

דובר 1: כן, המעסיק שלך גם לפעמים מעדיף, תהיה קצת פחות טוב במקצוע, אתה במקצוע אתה תרכוש, אבל כשאתה בוא עם איזשהו דרך הרץ, עם איזשהו יכולת לעבוד עם אנשים, להיות שותף טוב, מאשר איזה מישהו שהוא סיים את הממוצע הציונים הכי גבוה בדרך שלו, אבל לא יודע איך להתנהג. אז בן, יש לך איזשהו טיפ על עצמך, דברים שלא ידעת בכלל על הדרך?

דובר 2: כן, אחד הטיפים שאני נותן לעצמי, שהייתי אומר לעצמי, זה תבוא מוקדם בבוקר וציין מאוחר בערב. אני יודע, זה מרגיש קצת מוזר, כאילו מה, אני עכשיו ישן במכללה? כן, סבבה, אין מה לעשות, זה עכשיו ארבע שנים, חמש שנים, תיתן מעצמך, זה בסוף עכשיו ישתלם.

התחלתי את זה לצערי מאוחר, אבל זה ישתלם בסוף.

דובר 1: טיפ שאני יכול לתת, זה באמת למצוא את החבר'ה שמתאימים לך, באמת ולרוץ איתם את הדרך, כי לימדתי שבסוף, כדי לצלוח את המרחקים האלו, את הלימודים, צריך את האנשים שיהיו איתך. וזה גם למדתי איך לעשות מאוחר, אבל ברגע שטפסתי את זה, זה כאילו לגמרי העיף אותי. וספר לי על זה איזשהו טוויסט שלך, משהו אחד שחשבת על התחום לפני שהתחלת, וגילית שזה לא ככה המציאות.

דובר 2: אז בגדול על מעודן הרכב, חשבתי שזה כאילו, אתה יודע, כזה פשוט, באים, מרכיבים כמה דברים, ונגמר הסיפור, אבל גם מתחת לדברים הפשוטים האלה מסתתרים דברים כל כך מורכבים, והחקר המרביעי, וזה שדברים פתאום לא עובדים.

דובר 1: אני כאילו בשינוי פאזו שלי, ברגע שהבנתי שאני יכול לתרום הרבה יותר, ובעצם לקדם מה שאני למדתי, לקחת את זה ולעשות את זה אפילו יותר טוב, שם יכס לי הטוויסט מהמקום של לומד, מישהו שמקבל את הידע, למישהו שנותן ומאשיר את החברים שלי למעשה, את החבר'ה שהייתי עם המועדון. טוב, אז נראה לי שחפרנו קצת על המועדונים ועד כמה אפשר להצטרף. זה רק קצת מזלג, אתה יודע.

זה רק קצת מזלג, אבל אם עד עכשיו לא הבינו שצריך להצטרף, אז זה בדיוק הזמן. אני תמיד אומר, לכל מי ששואל אותי, נראה לי שאלו כל המועדונים, בסוף הם מבינים מה המועדון שמתאים לך. ובאן, אני אשמח לעשות איתכם שטאפ מתישהו, נשמע לי שיש לנו המון דברים מקבילים, המון דברים שאנחנו יכולים ככה גם להשאיר אחד את השני, ואני אשמח שנתרגע בפרויקטים משותפים.

דובר 2: ואין בעיה, בואו נדבר על זה אחרי זה. ויאללה, נרוץ. יאללה, מגניב.