פרק 32 - איש אנרגטי

דובר 1:            מיקי ארזואן הוא מהנדס אנרגיה בוגר אפקה המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב במסגרת לימודי התואר השני שלו הוא ערך מחקר שהראה כיצד ישראל יכולה לעבור לשימוש באנרגיה ירוקה ממקורות מתחדשים בלבד בתוך פרק זמן לא ארוך יחסית במקביל הוא גם פיתח קריירה מרשימה בחברה שעוסקת בדיוק בתחום הזה החזון של מיקי לעתיד הוא אופטימי באופן זהיר וכפי שתשמעו הוא יודע איך אפשר להגשים את המטרה שתביא לכולנו רווחה אנרגטית באופן שייטיב עם הסביבה עם הבריאות של כולנו וגם נוכל לספק בדרך אפשרויות תעסוקה ופרנסה מגוונות מאוד משרווח נמצא בצידן אז אולי לא ידעתם זאת אבל העתיד הוא כבר כאן ומיקי יספר למה חשוב שכולנו נדע על-כך כאן ועכשיו AFEKE TALK  הפודקאסט של מכללת אפקה להנדסה בתל אביב מדברים הנדסה שלום מיקי

דובר 2: שלום

דובר 1: מה המסלול המקצועי שעשית איך הגעת לעסוק בתחום הזה?

דובר 2:            אז עשיתי תואר ראשון באפקה בהנדסה רפואית ובזמן שלמדתי הייתי בודק תרגילים בקורס של תרמודינמיקה וגם עבדתי במשרה מלאה כאיש מכירות בג'רוזלם פוסט

דובר 1:            למי שלא מכיר ולא מבין מה לומדים בתרמודינמיקה

דובר 2:            תרמודינמיקה זה בעצם מדע האנרגיה אתה לומד על צורות שונות של אנרגיה ועל מעברים בין צורות שונות של אנרגיה הרבה על מעברי חום איך אנרגיה מסוג 1 הופכת לסוג אחר איך היא עושה עבודה על דברים בדרך בעצם מה מניע את העולם הכל זה האנרגיה

דובר 1:            לאן נמשכת אחרי הלימודים ?

דובר 2:            כשסיימתי ללמוד חיפשתי עבודה בתחום שסיימתי את התואר הנדסה רפואית ביום הראשון לא מצאתי עבודה למרבה ההפתעה ובאותו זמן שישבתי עם אשתי על אתרים שהם מחפשים בהם עבודה והייתה שם איזושהי משרה שדורשת מהנדס מכונות למעשה עם ניסיון במכירות וניסיון בתרמודינמיקה ואז אשתי אמרה לי אני זוכרת שהיית בודק פה תרגילים של תרמודינמיקה ועבדת כל התואר במכירות ושלחה את הקורות חיים שלי והגעתי לדיקו גרין אנרג'י. קבוצת לדיקו היא קבוצה של מספר חברות שקמה בשביל לייצג את בוש בישראל עוד ב-1965 בעצם החברה הזאת היא מייבאת מוצרים שקשורים לתחום האנרגיה בהתחלה הייתי מהנדס שעוסק בתחום של חימום מים וקיטור ומשם המשכתי התקדמתי לתחום האנרגיה הסולארית אחרי עוד מספר שנים השלמתי את התואר שני בהנדסת אנרגיה גם במכללת אפקה הפכתי להיות סמנכ"ל בחברה והיום הגעתי להיות מנכ"ל החברה בעצם

דובר 1:            תוך כמה שנים זבה קרה?

דובר 2:            אני היום 8 שנים בחברה, 7 שנים לקח לי בשביל שאגיע להיות

דובר 1:            יפה לא רע

דובר 2:            ב-2008 כשנפתחה המכסה הראשונה למערכות סולאריות בוש הייתה אז יצרנית של פנלים סולאריים וככה קמה החברה שהיום אני מנהל לדיקו גרין אנרג'י

דובר 1:            אמרת מכסות סולאריות מה זה אומר?

דובר 2:            השוק הסולארי התחיל כאשר הציוד הסולארי היה מאוד מאוד יקר יחסית והמערכת לא הייתה מייצרת חשמל שמחזיר בעצם את ההשקעה כן אז המדינה הייתה צריכה לתת איזושהי סובסידיה לתת תעריף גבוה יותר מהמחיר שעולה לייצר את החשמל על מנת שלאנשים יהיה כדאי לבנות את המערכת ושההשקעה תשתלם להם אז היו פותחים מכסה של כמות מסוימת של הספק מותקן שאנשים מותר להם לבנות בתעריף מסוים שהיו מחליטים זה התחיל מעל שני שקלים לקוט"ש שזה תעריף..

דובר 1:            בעצם יש לנו שמש, השמש לא מוגבלת אבל הרגולציה הגבילה את הכמות שאתה יכול להפיק באופן מסובסד או בכלל

דובר 2:            בדיוק על בסיס כל הקודם זוכה אנשים היו מהר מאוד ככה נרשמים וגומרים את המכסה ואחרי שהיא הייתה נגמרת זהו השוק היה עוצר ואז במשך תקופה ארוכה אנשים חברות עובדים היו עומדים ומחכים שיפתחו עוד מכסה

דובר 1:            והמגבלה הזאת של מחירי ייצור גבוה ממחיר החשמל שבסופו של דבר מייצרים השתנה בעקבות השיפור בטכנולוגיה

דובר 2:            המחירים של הציוד ירדו הסיבה שהמחירים ירדו זה בגלל שהמפעלים יותר השתכללו ונהיה ייצור בקנה מידה יותר גדול וזה הוביל לכך שהוריד את התעריף של החשמל שהיו נותנים עבור ההקמה של המערכות הסולאריות הפאנלים בעצם כל הזמן משתכללים והופכים להיות יותר יעילים בעצם על אותו השטח הם מייצרים יותר אנרגיה בשלב מסוים הגיע מצב שהמחירים של החשמל שמשתלמים ליזם שמקים מערכת סולארית יורדים מתחת למחירים של הייצור של החשמל שזה בעצם הנקודה שנקראת גריד פרטי שבה לייצר חשמל באנרגיות מתחדשות זה הופך להיות שווה או יותר זול מאשר מקורות אחרים

דובר 1:            ואז זה כבר לא רק אידאולוגי אלא כלכלי

דובר 2:            נכון מאוד

דובר 1:            וזה מביא אותנו למחקר שערכת במסגרת לימודי התואר השני שלך ביחד עם השותף שלך לדרך ניצן בן מוחה המחקר הראה איך מדינת ישראל יכולה לעבור ל-100% אנרגיה מתחדשת בתוך פרק זמן קצר יחסית ספר לנו

דובר 2:            בעצם אז אני וניצן בן מוחה לקחנו איזשהו רעיון שהגיע מ ד"ר משה תשובה

דובר 1:            שהוא ראש בית הספר להנדסה מכנית באפקה אני אזכיר שדיברנו איתו בפרק החמישי בעונה הראשונה של הפודקאסט הזה על עתידה של ישראל כמעצמת אנרגיה

דובר 2:            נכון מאוד אז זה התחיל ב-2018 ד"ר משה תשובה הציע לנו את הרעיון לבדוק האם מדינת ישראל יכולה לעבור ל-100% אנרגיה מתחדשת ובעצם היינו צריכים להבין כמה חשמל צריך לייצר זאת אומרת ב-40

דובר 1:            הבעהי שלכם היא כמות החשמל ולא ההוצאה לא הכסף

דובר 2:            לא אנחנו בדקנו את הכל אבל זה התחיל מזה שהיינו צריכים להבין כמה חשמל אנחנו נצרוך ב-2030 זאת אומרת היינו צריכים להבין כמה חשמל אנחנו צורכים בכל רגע נתון אז ב-2018 ומה יהיה קצב הגידול אחרי שהגענו למסקנה של כמה חשמל אנחנו באמת נצרוך ב-2030 השערה לא מסקנה באמת אז התחלנו לפרק את זה האם אפשר לייצר במקום 1 ולהעביר את החשמל למקום אחר וגילינו שיש יש פה בעייתיות כי יש הרבה איבודים בדרך

דובר 1:            כשאתה מוביל חשמל חלק מהחשמל מתבזבז על ההובלה

דובר 2:            בדיוק אז זה הרבה אנשים

דובר 1:            ההולכה מה שנקרא

דובר 2:            הרבה אנשים לא יודעים את זה אבל כשאתה מייצר חשמל בדרום ומשתמש בו בצפון מה שמגיע בסוף לצרכן הקצה זה לא יודע, פחות מ-30%

דובר 1:            פחות מ-30%, 70% מתבזבז על הולכה

דובר 2:            על הייצור על ההפסדים בדרך על ההולכה על השנה יש כל מיני תהליכים בדרך אבל מה שמגיע בסוף זה פחות מחצי ואז בשביל באמת לעשות את העבודה כמו שצריך אז חילקנו את המדינה ל-5 מחוזות כאשר בדקנו כל מחוז מה הצריכה שלו עכשיו זה לא מספיק לדעת כמה כל מחוז צורך סך הכל נגיד בשנה, אלא צריך לבדוק

דובר 1:            גם שיאים

דובר 2:            בדיוק כמה צורך במהלך היום מה הנקודות שבהן הוא צורך הכי הרבה הכי פחות, לחלק את זה על פי עונות אז חילקנו את זה ממש על פי עונות השנה ועל פי מחוזות ועל פי ימים לפי שעות היממה ובדקנו מתי צריך את החשמל וכמה צריך בכל מקום ואז אחרי שגילינו כמה חשמל צריך ואיפה מתי היינו צריכים להתחיל להבין איך אפשר לייצר אותו בדקנו את כל המקורות של אנרגיות מתחדשות שמשתמשים בהם בעולם ולהפתעתנו כי פה בארץ אנחנו מכירים מכירים בעיקר את האנרגיה הסולארית כי אנחנו ארץ שטופת שמש גילינו שבהרבה ארצות המקור העיקרי וגם המקור העיקרי בכלל בעולם הוא בעצם לייצר חשמל מזרימה של מים לצערנו אין לנו במדינה שלנו סכרים גדולים או נהרות שוצים, אז בעצם מה שעשינו זה השתמשנו במקורות אנרגיה שיש לנו בארץ בדקנו כמה חשמל אנחנו לייצר מאנרגיה סולארית כמה מאנרגיית רוח ובאיזה שעות אפשר לייצר אנחנו בעצם לקחנו נתונים של תחנות מטאורולוגיות שהנתונים האלה קיימים ויש תחנות פזורות ברחבי הארץ בדקנו במחוזות השונים שאותם חילקנו את המדינה בעצם מה קרינת השמש על פי עונות השנה שעות היום וגם מה מדידות הרוח והגענו לאיזושהי היא תוצאה לגבי מה יכולת הייצור הפוטנציאלית

דובר 1:            ויש אפשרות להגיע לעצמאות אנרגטית מאנרגיה ירוקה

דובר 2:            אז קודם כל התשובה היא כן בדרך יש עוד קצת צריך לעשות עוד קצת עבודה בדקנו כי יש יצור חשמל כאשר יש הרבה קרינה והרבה רוח אבל יש גם שעות שאין קרינה בלילה ובחורף יש הרבה פחות קרינה

דובר 1:            אז אתה צריך לאגור את החשמל

דובר 2:            בדיוק אז נאלצנו להוסיף עוד אלמנט בעבודה שלנו שהוא אגירת החשמל בעצם אתה צריך לייצר יותר חשמל מה שאתה באמת צריך לאגור את חלקו לזמנים שאין לך מספיק קרינה ורוח הוספנו את זה למודל שלנו

דובר 1:            שיטת האגירה אגב היא לשמור את החשמל בפורמט אחר זאת אומרת בפורמט אנרגיה אחר לחמם משהו להעלות מים בחזרה למקום גבוה ולתת להם שוב לרדת זה דברים קינטיים

דובר 2:            אז יש הרבה דרכים לאגור אנרגיה כאשר אחת השיטות היותר מעניינת זה משהו שעושים היום בארץ יש שלושה הפרויקטים של אגירה שאובה שבעצם משתמשים בחשמל במשך היום להפעיל מנוע שיעלה מים למקום גבוה ואז כאשר צריך את החשמל נותנים למים לרדת והם יסובבו טורבינה שתייצר חשמל בשעות שאין לך את החשמל

דובר 1:            וככה זה עובד בסוללה שלי בטלפון

דובר 2:            לא

דובר 1: אוקי

דובר 2:  בטלפון יש תהליך כימי שבעזרת חשמל יוצרים תהליך כימי בין שני חומרים או יותר שאפשר לגרום לתהליך הזה להחזיר לנו חשמל בתהליך הפוך

דובר 1:            והסיפור הכימי הזה הוא משהו שאפשר לעשות בקנה מידה של צריכה של בית או או עירר או מדינה כן

דובר 2:            אז מדובר בעצם במערכות עם סוללות היום הטכנולוגיה נפוצה זה אבל יכול להיות שבעתיד יהיו לנו אינטראקציות בין חומרים אחרים שיהיו יותר מצילים או יותר זולים לייצור או יותר טובים לסביבה אבל בכל מקרה אפילו אם נסתכל על הטכנולוגיה שזמינה היום ומחירים שזמינים היום וזה מה שהכנסנו למודל ולא לקחנו בחשבון איזושהי הפחתת מחירים שאנליסטים חוזים אז זה ניתן לעשות את זה ובמחיר סביר ו יש עוד כמה דברים שהיינו צריכים לבדוק בדרך את כמות השטחים שצריך להשתמש בהם איפה להקים את התחנות בעצם מה איך כדאי לבנות את ה את המערכות של ייצור אנרגיה על גגות או בשטחים פתוחים בסופו של דבר אם להגיע לשורה התחתונה אפשר לעשות את הפרויקט הזה יש למדינת ישראל את כל מה שצריך בשביל להגיע לנקודה שמייצרים חשמל יותר מה שצריכים אוגרים את השאריות ומשתמשים בהם בזמן שאין ייצוג ולהסתמך ב-100% על מקורות מתחדשים

דובר 1:            גם יותר מ-100% אנחנו יכולים למכור חשמל

דובר 2:            יכולים אפילו למכור חשמל ואז בעצם מתבקשת השאלה למה למכור את החשמל התשובה היא כסף ובכלל כל מה..

דובר 1:            וגם איכות הסביבה אז זאת אומרת זה שיש זיהום במדינות לידינו משפיע גם עלינו

דובר 2:            מסכים איתך ב-100% עם הפרויקט הזה הוא חלק מ... בכלל תנועה שבכל העולם מבינים שכל הפליטות שאנחנו פולטים לסביבה בעצם הורסים את כדור הארץ ומשום שכל המדינות המפותחות ואפילו רוב המתפתחות כבר מבינות שהן לא יכולות להמשיך בה באותה שיטה שנולדו עד עכשיו.

דובר 1:            ואנחנו באמת מדברים על ההיבט הכלכלי של הדבר הזה אבל לא תמיד זוכרים שהחיסכון הוא לא רק ישיר בגמילה מדלק שאנחנו צריכים לייבא אלא גם עקיף, זאת אומרת מניעת הנזק שהדלק הזה עושה הנזקים הבריאותיים הנזקים הסביבתיים.

דובר 2:            נכון, יש הרבה מאוד בוא נגיד היבטים עקיפים ללעבור לשימוש באנרגיות מתחדשות ובסוף אפשר הכל לכמת את זה לכלכלה למרות שאתה יודע קשה מאוד להסתכל עלי חיים ובריאות של אנשים מבחינה כלכלית אבל גם לזה יש מחיר ומדינה כמדינה יוכל להסתכל על התועלות שייגרמו למדינה במעבר לאנרגיות מתחדשות ולהבין כמה כסף נחסכו נגיד על זה שלא יצטרכו לבנות יותר בתי חולים מאם היו כן משתמשים בדלקים מאובנים בסופו של דבר השורה התחתונה שמעניינת את רוב האנשים שמחליטים בדברים האלה היא כלכלית

דובר 1:            אז מה באמת הסדר גודל של החיסכון בשקלים?

דובר 2:            אז תראה, אם אנחנו היינו עושים פרויקט ועוברים לאנרגיות מתחדשות לפי החישובים שלנו אז במהלך הפרויקט לא היינו ביום אחד בונים את כל המערכות בנגב בשביל לייצר חשמל מאנרגיות מתחדשות לכל המדינה ופרסנו את זה על 12 שנים כי בדקנו באמת בדיקה מ-2018 ל-2030 וזה במהלך 12 השנים האלה ככל שאתה מקים יותר מערכות אז הן חוסכות לך בתצרוכת של הדלק וחוסכות פליטות ועוד במהלך 12 שנים בשנה ה-11 אנחנו כבר מגיעים לנקודה של breakeven שאנחנו מחזירים לפני שהגענו ל2030 אנחנו כבר מחזירים את כל ההשקעה שלנו זאת אומרת הפרויקט הוא כלכלי אם מסתכלים על זה במבט מלמעלה לאורך השנים אתה חוסך כסף מזה שאתה עושה את המהלך הזה.

דובר 1:            הבעיה היא ש -11 שנים זה אורך חייה של ממשלה בישראל

דובר 2:           בדיוק

דובר 1:           ואפילו לא 4

דובר 2:            אבל אם אנשים באמת יסתכלו ברמה הלאומית וברמת הכדאיות הכללית העולמית ובכלל אז זה בהחלט זה דבר שכדאי ולא רק כדאי גם צריך לעשות אותו זה זה הבריאות של הילדים שלנו גם אם אנחנו לא מסוגלים להסתכל יותר מ-4 שנים שנישב באיזו משרה מסוימת אנחנו לכולנו כמעט יש ילדים ואנחנו יכולים לחשוב עליהם גדלים בעולם בריא יותר וטוב יותר.

דובר 1:            אבל בכסף עוד לא אמרת לי כסף

דובר 2:            כן, בסופו של דבר חוץ מזה שאנחנו בדקנו את ההחזר של העלויות מזה שלא נשתמש בדלקים בנוסף אנחנו לא פולטים פחמן דו-חמצני לאוויר שאת זה אפשר לכמת בכסף זה שווה כסף ובנוסף לפחמן דו-חמצני יש עוד כל מיני גורמים מזהמים שאנחנו פולטים לאוויר שאנחנו מייצרים חשמל מפחם או נפט או גז ורק אם נסתכל על החיסכון בפליטות של המזהמים אנחנו מדברים כל שנה בין 3 ל-10 מיליארד שקלים שהמדינה תרוויח אחרי שהיא כבר החזירה את ההשקעה שלה בחיסכון מדלקים

דובר 1:            יואו זה כסף טוב

דובר 2: ושווה

דובר 1:  אז קדימה בוא נלך לזה אז השורה התחתונה היא שיש היתכנות כלכלית

דובר 2:            יש היתכנות כלכלית מה שצריך לעשות זה בעצם שהמדינה תחליט שזה מה שהיא רוצה לעשות ותפעל בשביל לעשות את זה

דובר 1:            אבל יש לנו בעיה שאנחנו לא יודעים לתכנן לטווח ארוך אנחנו רואים את זה בתשתיות תחבורה מגורים אנרגיה יכול להיות שהתשובה היא בעלי ההון שהשתלם להם להקים תחנות כוח ירוקות לספק אנרגיה למפעלים שלהם

דובר 2:            אז באמת אחת הדרכים להגיע ליעדים היא בעצם לתת ליזמים פרטיים מעין מכסות או הסדרים מסוימים על מנת לתת להם את האפשרות להקים מערכות שמייצרות אנרגיה לקבל כסף מהמדינה ובעצם לעשות עבור המדינה את הדבר הזה מה שקרה בשנים האחרונות זה ככה אנחנו התחלנו לפני ב-2008 אה עם המערכות הסולאריות הראשונות בארץ הגענו בערך לפני 4 שנים לפחות משני אחוז וחצי מייצור של החשמל היה מאנרגיות מתחדשות למדינה היה יעד ברור הם קבעו שעד 2020 אה אנחנו צריכים להגיע ל-10% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות הם נתנו פוש מאוד גדול אבל הם לא הגיעו ליעד הגענו ל-6-7% בסוף 2020 תלוי מי סופר, יש יעדים קדימה להגיע בשנת 2025 20% אנרגיות מתחדשות בשנת 2030 30% אנרגיות מתחדשות ואני יכול כבר לגלות לך שהם לא יגיעו אל היעדים האלה

דובר 1:            אבל דיברנו על מאה דיברנו על זה שזה אפשרי דיברנו על מעבר למאה

דובר 2:            זהו אז אנחנו בדקנו אם אפשר באמת להגיע ל-100 אבל היעדים של הממשלה לא היו מאה אבל מה שכן כאשר הם נתנו יעד של 10% הם עשו עבודה יחסית לאיך שהם היו יחסית טובה והם עלו באמת משני אחוזים ל-6-7% שזה שיפור משמעותי וגם עכשיו שהיעד שלהם יהיה 30% אז אני בטוח שהם יגיעו בדרך והם יכפילו וישלשו את מה שהם עושים היום

דובר 1:            אז אם אנחנו רוצים להגיע ל-100% אנחנו צריכים להגיד שהיעד הוא 250% בערך

דובר 2:            משהו כזה כן ככל שנגדיל את היעדים אז אנחנו בעצם נבצע יותר

דובר 1:            וזה גם יעזור לתעסוקה ז"א הפיכת המדינה הזאת קודם כל למדינה שהיא בעצמה מגיעה או מתקרבת לעצמאות אנרגטית ואחר כך למכור את הטכנולוגיות האלה לייצר אותן עבור מדינות אחרות זה הרבה עבודה הרבה חוקרים הרבה מדענים הרבה פועלים

דובר 2:            המון. בעצם הכלכלה שמניעה את הפרויקטים האלה היא כלכלה שאנחנו רואים אותה רק הולכת וגודלת בארץ אנחנו רואים המון אנשים שבאים מהאקדמיה בעיקר מהנדסי חשמל זה תפקיד שהכי נצרך בתעשייה הזאת אבל גם מנהלי פרויקטים וגם כלכלנים וגם אנשי לוגיסטיקה ובעצם כל מה שצריך בשביל לנהל חברה שם שמפעילה פרויקטים כאלה ולא רק זה אנחנו גם רואים איך תעשיית ההייטק שמאוד מפותחת בארץ משתלבת בתחום שאנרגיה ירוקה אנחנו רואים כל מיני חברות שחושבות על רעיונות שבהרבה מקומות בעולם לא היו חושבים עליהם יש הרבה חברות בארץ שמתעסקות בזה שנגיד  צריך לשטוף את הפנלים אז שיבואו רחפנים וישטפו את הפנלים וזה שאפשר לקחת את כל הנתונים של הייצור חשמל מהציוד בשטח ולהכניס אותו לאיזשהו ענן ולעשות איזשהו ביג דאטה ואיזשהו AI ולהבין איך הייצור חשמל הופך להיות היעיל ביותר ואיך אפשר לשפר ביצועים ומוכרים את הפתרונות שלהם לחו"ל ואנחנו רואים כל מיני חברות כאלה שבאמת משפרות את הטכנולוגיה וזה דבר שבארץ כמו שלנו שיש גם הרבה שמש וגם הרבה הייטק זה שילוב שמוביל להצלחות גדולות

דובר 1:            אז יש לנו הרבה שמש והרבה הייטק וכל העולם מתפעל מדוד שמש שלנו אבל מדינות בלי הרבה שמש עוקפות אותנו בתחום הזה למשל לגרמניה איך זה קורה?

דובר 2:            מה שקורה זה שבהרבה מדינות בעולם מחנכים את האנשים כבר הרבה מאוד שנים למשמעות של אנרגיה ירוקה ולמשמעות של אנרגיה שהיא לא ירוקה ואנשים באמת איכפת להם המדינה מעודדת את זה לא רק זה האנשים עצמם באמת רוצים בזה. לדוגמה אני אתן לך באירופה כשאתה קונה חשמל יש לך זה לא חברת לא חשמל אחת יש לך הרבה מאוד חברות ואתה יכול לבחור ממי אתה קונה חשמל וגם החברות השונות נותנות לך מסלולים שונים זאת אומרת אתה תשלם סכום מסוים עבור חשמל ואתה יכול להוסיף עוד כסף בכדי שהחשמל שמגיע לך הוא כולו ממקורות מתחדשים ירוקים בארץ עדיין אנחנו לא שם גם לא מבחינת האפשרות להציע את זה וגם לא חושב שהציבור היום מבין וישלם יותר בשביל לקבל חשמל שהוא ירוק יותר אבל זה הכל מתחיל מחינוך והסברה ברגע שאנשים יבינו את המשמעות אני חושב שאנחנו נוכל להיות כמו שבאירופה ואפילו יותר

דובר 1:            אז זה בעצם התפקיד של המדינה פה הוא לא רק לא להפריע אלא גם לנסות לעזור ולקדם את זה ואנחנו חיים במדינה ש רק לאחרונה הבטיחו לתושבים של אנרגיה נקייה וזולה יותר ואיזושהי עצמאות כלכלית בזכות גילוי מאגרי גז

דובר 2:            או-קיי אז תראי גז זה בעצם דבר נפלא שקרה למדינה כי זה נתן לנו את האפשרות לעבור ממקורות הרבה יותר מזהמים למקורות קצת פחות מזהמים הגז זה מצוין כי בוא נגיד איזשהו צעד ביניים בדרך לעבור לאנרגיות מתחדשות לגמרי אז זה הרבה יותר טוב מפחם ומסולר וממה שהיינו עושים לפני שמצאנו גז. יחד עם זאת לא צריך לחשוב שהגז זה המטרה הסופית כי בסופו של דבר גז זה גם דלקים מאובנים שבסופו של דבר ייגמרו וגם יוצרים פליטות זאת אומרת אנחנו לא הפסקנו לזהם אלא אנחנו מזהמים פחות אז זה הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני זה אבל זה צריך להסתכל על זה בערבון מוגבל רק בדרך לאנרגיה מתחדשת לגמרי

דובר 1:            אז אולי הגז הוא בעצם משהו שמקל עלינו לדחות את היעדים של האנרגיה הנקייה ואולי הוא מזיק במובן הזה

דובר 2:            יש הרבה אנשים שחושבים שהגז בעצם לא משרת את המטרות של האנרגיה מתחדשת כי ברגע שהוא קצת פחות מזיק אז אנשים חושבים או קי אז זה בסדר נשאר בו יחד עם זאת זה לא הדעה בעולם וגם לא אצל החוקרים ואני חושב שגם גם במדינה שלנו מבינים את זה שזה דבר שיכול להיות מצוין בדרך לאנרגיה מתחדשת

דובר 1:            מיקי ארזואן מהנדס אנרגיה בוגר אפקה המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב ומנכ"ל לניקוטין אנרג'י תודה רבה לך תודה עידו