לראות את הפאזל המלא: למה הנדסת מערכות יכולה להיות התפקיד המושלם בשבילך

אם קשה לכם לעשות רק את מה שנדרש מכם, ואתם חייבים להבין את ההקשר ולהיות מעורבים במכלול השלם; אם חשובה לכם התמונה המלאה והמגוונת, ואתם מסוגלים לדמיין אותה צומחת מאפס למאה – מצאנו את התואר ההנדסי שפשוט תפור עליכם

גם בלי להיות מהנדסי החשמל, התוכנה, הכימיה או האווירונאוטיקה החזקים ביותר בפרויקט, על מהנדסי המערכת יקום וייפול הפרויקט כולו. מהנדסי מערכת, ממש כמו מנצחים בתזמורת, הם האחראים על כך שהכול ינגן יחד. ניתוח חלופות הפתרון הטכנולוגי, מלאכת הפירוק לתתי מכלולים וההרכבה מחדש, ניהול כלל הדרישות והממשקים, הזיהוי המוקדם של סיכונים – כל אלו ועוד חונים אצלם. אם תרצו, זוהי מערכת העצבים שמחברת יחד את הפרויקט כולו, מכל סדר גודל ובכל תעשייה.

אז למי מתאים התפקיד המיוחד הזה? איזה טיפוס ואילו תכונות נדרשות למהנדסי המערכת? הפנינו את השאלות הללו לד"ר עידו ענתבי, ראש התוכנית לתואר שני בהנדסת מערכות באפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב. הנה כמה מרכיבים באישיות שוודאי לא מזיק שיהיו:    

ראייה מערכתית

נקודת המבט של מהנדסי המערכת שונה מזו של דמות החוקר. כאן, העומק טמון דווקא ברוחב – ביכולת לראות מערכת שלמה והקשרים בין דבר לדבר. ניקח לדוגמה מיזם מתחום הרחפנים. מהנדסי המכונות בפרויקט, למשל, יהיו ממוקדים בפיתוח מכלולים מכניים ספציפיים, באופן עמוק וממוקד. מהנדסי המערכת באותו פרויקט נדרשים לראות בעיני רוחם את הרחפן קורם עור וגידים ממצב של כלום, כשאין אפילו שרטוט על הנייר, ועד למוצר המוגמר. בתהליך הפיתוח הם צריכים לפרוט, על פי דרישות הלקוח, את החלופות האפשריות, "לפרק" את החלופה שנבחרה לתתי מערכות, לנהל את הדרישות והממשקים בין המכלולים, לזהות את הסיכונים במסלול הפיתוח, לנהל את תהליכי האינטגרציה והוכחת המכלולים ועוד.

מולטי דיסציפלינריות      

בתור מהנדסת מערכת, אולי לא תוכלי להחליף את המהנדסות והמהנדסים הבכירים האמונים על הטכנולוגיות השונות בפרויקט. זה בסדר, את לא אמורה. אבל כן נדרשת יכולת הבנה רב תחומית ועקומת למידה מהירה, שיאפשרו לך, תוך מספר מצומצם של פגישות וישיבות, לפחות לשאול את השאלות הנכונות ולוודא שניתן להן מענה.

ראייה מערכתית ויכולת מולטי דיסציפלינרית משלימות זו את זו. יחד הן מאפשרות, מצד אחד, לראות את כלל המערכת וצרכיה, ומצד שני, לעבוד עם כלל הגורמים שבונים, מייצרים ומעורבים בה. ד"ר ענתבי, שבין שלל תפקידיו שימש כמנכ"ל SpaceIL, לא הגיע לשם עם רקע נרחב בתעשיית החלל. אבל הייתה לו ראייה מערכתית רחבה והבנה רב תחומית, שהפכו אותו לשותף שיח עם כלל בעלי המקצוע הרלוונטיים. שאפשרו לו לזהות את הסיכונים ולנהל אותם כראוי, בהתאם לתובנות שלמד.

רקע טכנולוגי

אז אמרנו שלא צריך לדעת הכול מהכול, אבל גם אי אפשר להגיע לגמרי טאבולה ראסה, "לוח חלק". נדרש בסיס מספק כדי לדבר את השפה המדעית, כדי לקיים דיאלוג עם מומחים טכניים, ואפילו כדי לדעת שבנושא מסוים, עתיר סיכונים לפרויקט, נדרשת עזרה – מומחה נוסף לצדכם שישלים את התמונה. על מנת לנהל את הדיאלוג הזה ואת המשקים, רקע טכנולוגי – הנדסה, מתמטיקה, פיזיקה, מדעים – הוא דרישת סף. לא בכדי ניתן לכך דגש בתנאי הקבלה לתואר שני בהנדסת מערכות ואף במהלך הלימודים.

זה ש"דוחף את האף"

מכירים את אלה שלא מסתפקים בלהבין את המשימה של עצמם? שתמיד פוזלים גם למה שעושים השותפים והעמיתים? אחד כזה, שממש צריך את התמונה המגוונת, אולי את הקפיצה בין הנושאים, הוא מהנדס מערכת קלאסי. ואם נלך על דרך השלילה – לחוקרת בנשמתה, למישהי שאוהבת צלילות עומק בנושא ספציפי וממוקד, לא בטוח שהנדסת מערכת צריכה להיות הבחירה הראשונה.      

עבודת צוות

גם כאן אפשר ללכת על דרך השלילה: הסוליסטים שבחבורה כנראה לא יתחברו לתפקיד כזה. ונכון שבמרבית העבודות כיום לא באמת "עובדים לבד", אבל אצל מהנדסי מערכת – בהגדרה – אתם חלק מצוות. חלק מרכזי מאוד. מה שמביא אותנו לנקודה הבאה.    

ניהול מטריציוני

מהנדסת מערכת היא לא מנהלת הפרויקט, היא לרוב מספר 2 בו (במיזמים קטנים אפשר שהתפקידים יתמזגו). אגב, ייתכן שמהנדסת המערכת תהיה בראש בעתיד – לא פעם הנדסת מערכת היא פלטפורמה בדרך לניהול פרויקטלי או היררכי. אבל עוד לפני כן, בתפקיד עצמו, בהחלט יש צורך להוביל ולרתום אנשים. וזה גם האתגר הגדול: ניהול שלא מתוך הגדרה ארגונית פורמלית וברורה, אלא דרך רתימה.

לקחת את זה הלאה

שכיח לראות מהנדסים, או אקדמאים בתחומים טכנולוגיים (פיזיקה, כימיה, מחשבים), שכבר עבדו בסביבה פרויקטלית, שכבר שימשו כמובילים מקצועיים בתחומם (בקורפורייט גדול או בסטארט-אפ) – ומחפשים את ההשלמה והקפיצה קדימה. לימודי הנדסת מערכת מאפשרים להם לתכלל את עבודתם של כלל הגורמים הטכנולוגיים מול הצרכים והדרישות, הלקוחות ובעלי העניין, תוך ניהול ממשקים, ניהול סיכונים וניהול תהליכי אינטגרציה והוכחה אפקטיביים. מהנדסת עם ניסיון בהנדסת מערכות פותחת לעצמה אפשרויות קידום וגיוון שונות – מתפקידי הנדסת מערכת בפרויקטים או ארגונים אחרים ועד ניהול פרויקטים מערכתיים וניהול היררכי.

בונוס: קריירה מגוונת   

והנה אחד הדברים היפים והמתגמלים במקצוע: היכולת לעבור מפיתוח רחפנים לפיתוח מכשור רפואי, מתשתית עירונית לתוכנה, מפיתוח אמל"ח להדפסת תלת ממד ומשם לרכב האוטונומי – הוא טבעי. עולם התוכן ודאי משתנה, וכאמור, נדרשת עקומת למידה מהירה כדי להסתגל אליו. אבל המתודולוגיות והכלים עוברים עם מהנדסי המערכת מפרויקט לפרויקט, מתעשייה לתעשייה, בתוך הארגון ובין ארגונים.

ואולי זהו אפיון נוסף בהתאמה לתפקיד: אחד שלא יודע שובע, שנחוש לגלות עולם וללמוד דברים חדשים. אחת שרוצה לבנות לעצמה מסלול חיים מגוון, ושעבורה, גם השמיים הם לא הגבול. 

למידע נוסף על לימודי הנדסת מערכות