ועידת Skills&Tech

בעולם טכנולוגי מתפתח חייבים לדבר על שינויים בשוק התעסוקה. בוועידה ראשונה מסוגה, יוזמה משותפת של אפקה ו- TheMarker, עלו על במה אחת אנשי המפתח בשיח החברתי- טכנולוגי- לאומי.
מה היה להם להגיד על העתיד של כולנו?

בחודש יוני 2023 התקיימה לראשונה ועידת Skills&Tech, פרי שיתוף פעולה של אפקה, המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב ושל TheMarker.
הועידה נוסדה כבמה שנתית לדיון אסטרטגי בסוגיות הקשורות לעתיד שוק העבודה – שכבר היום מוטה טכנולוגיה – בדגש על הכישורים הנדרשים בו ואופן הקנייתם, לאורך כל הרצף החינוכי. מדובר בהרחבת שיח אשר קיים ומתנהל בשנים האחרונות במכללת אפקה, בין היתר כחלק מכנס "הון אנושי" אשר עסק בהקניית מיומנויות נדרשות על פני הרצף החינוכי.
בוועידה נכחו מאות בכירים במערכת החינוך, באקדמיה, בתעשייה, אנשי מדיניות לאומיות, צבא ועוד.
היא נערכה באולם ה-EAST בתל אביב והועברה בשידור ישיר בעמודי TheMarker השונים ובעמוד הפייסבוק של מכללת אפקה.

עיקרי הדברים:

פרופ' עמי מויאל, נשיא אפקה- המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב אשר פתח את הכנס ובדבריו הציג את השקפת עולמו בנוגע לחשיבות הגוברת של הכישורים הרכים שהפכו לכישורים חיוניים ולחובתנו להקנותם כחלק מכל תהליך חינוכי. פרופ' מויאל הדגיש את חשיבותן לא רק לשוק התעסוקה אלה גם לתפקוד מיטבי בחברה המודרנית ולהשבחת תהליכי הלמידה לאורך החיים - ולמעשה בביצוע כל מטלה בחיים. "אני מאמין בכל ליבי שצריכה להיות תפיסת עולם המגדירה דמות בוגר (או כמה דמויות) למערכת החינוך. אם זה יקרה, תהיה שפה משותפת, יעדים משותפים ויהיה אופטימום ברמת הלומד, המערכת והמדינה בכלל.
זה נושא שקשור מבחינתי לחוסן לאומי. יש לו משמעויות לאומיות, חברתיות, כלכליות וחינוכיות ויש לנו מחויבות לתת לכל צעיר וצעירה תהליך חינוכי הולם".

פרופ' ענת לכנר, פרופ' ומרצה למנהל עסקים בביה"ס שטרן למנהל עסקים, אוניברסיטת ניו יורק הציגה את תפיסתה (המודאגת יחסית) הנוגעת לעולם התעסוקה העתידי ומושפע הבינה המלכותית תוך התייחסות לארבע צירים מרכזיים: המקום בו אנו נמצאים כיום מבחינת שימוש בבינה מלאכותית, האם הבינה המלאכותית יכולה לתפוס את מקומנו כעובדים, מה היכולות הנוכחיות והעתידיות שלה ולסיכום- האם מדובר בהזדמנות או בסכנה וכיצד פועלים בתוך הטווח הזה.
"עידן ה-AI הגיע" חתמה פרופ' לכנר את הרצאתה והוסיפה "אולי היא לא תחליף אתכם, אבל מי שיודע לעסוק בה יחליף אתכם בוודאי אז זאת קריאה לכולנו לקום בבוקר וללמוד את המטרייה החדשה".

את ההרצאה שזכתה לשם "ישראל בצומת דרכים: מגמות, אשליות ואתגרים" העביר פרופ' דן בן-דוד, מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי ואוניברסיטת תל-אביב והיא עסקה במצב הלימודי של ילדי ישראל, היתרונות והחסרונות היחסיים של העובדים הישראלים, ומה מעכב אותם, שוק ההייטק ועוד.

עוד כללה הועידה שיחה בין פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לחקר הדמוקרטיה ונגידת בנק ישראל לשעבר וסמי פרץ, הפרשן הבכיר של TheMarker.
פרופ' פלוג, אשר עוסקת בין היתר בהיערכות הגורמים בממשלה ובמגזר העסקי לשוק העבודה העתידי, חוותה דעתה על כדאיות מימוש חזון מיליון העובדים בהייטק הישראלי והשלכותיו האפשריות על יתר המשק, על שילובם של מיעוטים ובעיקר נשים ומגזר ערבי בהייטק- תהליך שאינו משביע רצון כלל, על אחריות הממשלה בשילוב קבוצות אלה בתעשייה ועל תפקידה על מערכת החינוך בתהליך "האחריות של הממשלה מתחילה כבר במערכת החינוך לגיל הרך" אמרה.

שיחה נוספת התקיימה בין מנכ"ל משרד הכלכלה אמנון מרחב ונתי טוקר, עיתונאי TheMarker. השניים שוחחו בין היתר על הכשרות מקצועיות בחסות המדינה, על שילוב חרדים בשוק התעסוקה ועוד.

עוד בועידה, שיחה בין שי לוי, מנכ"ל אמדוקס ישראל ועמרי זרחוביץ', עיתונאי TheMarker. השניים דיברו על השינויים בשוק ההייטק הישראלי בשנים האחרונות, על הכשרות עובדים להתאמה מקסימלית, על שילוב נשים ואוכלוסיות מוחלשות ועוד.

על היערכות האקדמיה לעולם הטכנולוגי המתפתח שוחחו פרופ' דניאל חיימוביץ', נשיא אוניברסיטת בן גוריון בנגב וענת ג'ורג'י, עיתונאית TheMarker.
"עלינו להבין שה-AI הוא כלי חזק מאוד שמאפשר יצירתיות גדולה, אבל הוא לא יכול לייצר ידע משום מקום" אמר.
לדבריו, ההתפתחויות הטכנולוגיות "יכריחו את האקדמיה ואת מערכת החינוך כולה ללמד את הילדים להיות ביקורתיים, לדעת כיצד לקרוא כדי למצוא אמת לעומת פייק ניוז, לדעת לעשות מחקר ולהצליב עובדות ולחשוב מחוף לקופסה.
בסופו של דבר ה- Chat GPT  לא יכול להחליף את הקסם האמיתי של האקדמיה- כשמישהו ממדעי המחשב, מפסיכולוגיה, מעבודה סוציאלית ואולי רופא נפגשים לקפה בקמפוס וזורקים רעיונות, כל אחד בתחומו".

על הכנת שוק התעסוקה לשינויים הצפויים בשוק התעסוק ועל הטכנולוגיות שיתפסו יותר מקום בעתיד דיבר חנן ברנד, סמנכ"ל רשות החדשנות ומנהל חטיבת הזנק.
בדבריו התייחס לצורך להרחיב חשיפה לידע כבר בגילאי בית ספר, על חשיבות אימוץ הטכנולוגיות באקדמיה כחלק מההכשרה. עוד דיבר מקומה של ישראל ביחס לענפי הייטק שונים ובהם פוד-טק, אקלים ועוד על למידה לאורך החיים בתוך ארגונים על ידי הכשרות פנימיות לעובדים ועל חשיבותה של מולטידיסיפלינריות- היתרון המשמעותי והאמיתי לתעשייה העתידית.

אפרת רפופורט, מנכ"לית מרכז המחקר והפיתוח של סיילספורס בישראל שוחחה עם עמרי זרחוביץ', עיתונאי TheMarker. לדבריה, הטכנולוגיה כיום עדיין במצב בו היא זקוקה לאדם ממשי שיסתכל על התוצרים. השניים שוחחו בין ביתר גם על על גיוון אוכלוסיות בצוותים במיוחד בשוק הנוכחי בו התחרות על עובדים משמעותית        

בנוסף נערכו בוועידה מספר פאנלים מרתקים:
פאנל בנושא השכלה בשוק העבודה הטכנולוגי, מהיכן יגיעו העובדים? בהנחיית נתנאל גאמס, עיתונאי  TheMarker בו לקחו חלק דדי פרלמוטר, יזם חברתי וטכנולוגי, לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל העולמית; קרין מאיר רובינשטיין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI); מוהנא פארס, סמנכ"ל ומנהל מנהל חינוך טכנולוגי במשרד החינוך; ד"ר אמיר זיו-אב, חבר הועד המנהל הטכניון, מרצה בטכניון והבעלים של זיו-אב טכנולוגיות; ספא אבו סבית, מנהלת מעבדה ב- HP lndgo.

ופאנל על הכישורים הדרושים מול המציאות: מה מטריד את המנהלים? בהנחיית ירדן בן גל הירשהורן, עורכת מדור קריירה וניהול, TheMarker  בו השתתפו יניב גרטי, מנכ"ל אינטל ישראל לשעבר; אלון ברנע, סגן נשיא לפיתוח ושותפויות אסטרטגיות, מכללת אפקה; בן ראובני, מנכ"ל Gloat;  שיר לנדאו, מנהלת צוות בכירה בקבוצת הנדסת תוכנה, מובילאיי; ד"ר קרן רדו לבנובסקי, מנהלת משאבי האנוש של צ׳ק פוינט, ישראל.

לקראת סיום הועידה נחשף לראשונה מדד הכישורים של אפקה ו-  TheMarker שנועד להתחקות אחר הכישורים הרכים הדרושים במשק הישראלי, על בסיס סקר עומק בקרב מנהלות ומנהלים בחברות מובילות.
הסקר בוצע לאחרונה בקרב שני מדגמי מנהלים: מנהלים בהייטק ומנהלים בתעשיות אחרות ובתנאי שהם ממונים על חמישה עובדים ויותר ומעורבים בגיוס עובדים חדשים לחברה.
בין ממצאי הסקר:
תואר אקדמי זכה לציון 6.8 בחשיבותו לגיוס עובדים בקרב מנהלים בהייטק, לעומת ציון של 4.6 בלבד בקרב מנהלים בתעשיות אחרות.
כישורים רכים, או כמו שנהוג לכנותם במכללת אפקה- כישורים חיוניים, הינם התנאי ההכרחי ביותר לקבלת קידום בקרב מנהלי הייטק והם לדעתם גם מה שחיוני ביותר להתמודדות עם אתגרי החברה.
"חשיבות הכישורים הרכים הולכת וגדלה מידי שנה, ואף משתווה בחשיבות שמייחסים לה בשוק התעסוקה לעומת הידע המקצועי הנדרש" אמר פרופ' מויאל, נשיא אפקה, לירדן בן גל הירשהורן, עורכת מדור קריירה וניהול TheMarker בפרסום חשיפת המדד. "לכן תהליכי החינוך, ההכשרה והלימודים האקדמיים כבר אינם מספיקים לבדם. הם צריכים לכלול לא רק הקניית ידע אלא הנחלת מיומנויות וכישורים רכים כתוצרי למידה מובנים בתהליך החינוכי".

לצפייה בוועידת Skills&Tech המלאה ובפרטים נוספים לחצו כאן 

צילום : מוטי מילרוד